מוריד את הכובע בפני גוטמן והשחקנים

1. כל הכבוד להפועל ת"א. היא הרשימה אותי לאורך כל הקמפיין, בזכות הניצחונות על ראפיד, המבורג וסלטיק, אבל בעיקר בגלל התחושה שלא מדובר במקריות. יתרה מכך: הפועל לא מפתיעה אלא משחקת בדרך שלה. היא השיגה את הניצחונות בגלל עליונות על היריבה ולא בזכות גול פה ושם שהיא גנבה אחרי בונקר משמים. אני לא מקבל את הטענה שבגלל שהקבוצות שיחקו בהרכבים חסרים הפועל מצליחה. גם אם המבורג לא שיחקה עם שישה שחקנים ששיחקו בניצחון על נירנברג - זה לא מבטל במאומה את העליונות במשחקה של הפועל ת"א.

2. במחצית השנייה היתה ירידה גדולה במשחק של הפועל אחרי מחצית ראשונה טובה שבה סוף סוף סמואל יבואה כבש. גילי ורמוט ואיתי שכטר היו הבולטים בהפועל בכל הקמפיין והיה כיף לראות אותם, אבל אי אפשר שלא לציין את משחק ההגנה של הפועל בראשותם של דגלאס דה סילבה ואפילו וואליד באדיר, שכולם שכחו אותו לפנסיה. וינסנט אניימה היה האיש שכיוון את כולם, וגם אביחי ידין, שלא שיחק אתמול, היה פנטסטי.

3. הפועל נשארת הקבוצה הישראלית היחידה באירופה, ויכולה להיות רגועה לקראת ההגרלה היום. הפועל לא נופלת מ-90 אחוז מהקבוצות שהיא יכולה לקבל. היא מגיעה כקבוצה גאה. התיאום בהגנה נהדר, והעיקר הוא הקהל המדהים שהרבה בזכותו הקבוצה לא מפסידה בבית. שתי תוצאות תיקו בשלב המוקדם ושלושה ניצחונות בבית בשלב הבתים הם גם תוצאה של התמיכה והעידוד המדהימים שמשרים האוהדים בבלומפילד.

4. עכשיו בהפועל ישברו את הראש איך מתחזקים לקראת ההמשך. השבוע כבר קראנו שעומר גולן מועמד להצטרף. אם יבואה הבקיע וזהבי טוב, בשביל מה צריך את עומר גולן? אי אפשר לדעת באיזה כושר הוא. יש לקבוצה בעיה בליגה כשאניימה יעזוב לחודש, אבל הפועל משחקת כיום את הכדורגל הטוב ביותר בליגה, ואם תתמיד בו היא יכולה לזכות באליפות.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו