תודה לעוד שמונה לוחמים שהשתתפו לפני שנה במבצע עופרת יצוקה, וקיבלו אתמול ציונים לשבח מאלוף פיקוד הדרום יואב גלנט. לאנשים שהיו חשופים בלי צריח. למי שדהרו אל חבר שנפגע כדי לחסום את כלי הדם השותת, ולדובב יחדיו תפילה כדי להחזיק מעמד ולא לשקוע באובדן ההכרה. ללוחמי הקבע והסדיר והמילואים שלא סיפרו לרעיה ולהורים היכן עשו לפני שנה, וגם לאחר מכן לא שיתפו אותם בסיפור תעוזתם עד שצה"ל הגיע אתמול וגאל את סיפור גבורתם באות הוקרה. בטקס שנערך אתמול באשקלון נשלמה תודת האומה לבניה, וגם התרסתה כלפי עולם עוין המודרך תוך משוא פנים. שנה אחרי מבצע עופרת יצוקה, שבלם לזמן מה את טבעת החנק אשר סגרה על יישובי עוטף עזה, נטפלים אויבי ישראל לזכותה להגנה עצמית מפני שנים של ירי קסאמים ופצצות מרגמה, ואינם מרפים. ריצ'רד גולדסטון הוא בראש החותרים תחת יכולת ההגנה העצמית של ישראל, אבל אינו לבד. באנגליה, בבלגיה ובספרד גויסו מערכות המשפט לשרת את הטרור הפלשתיני, וזכו להצלחה חלקית וזעירה בלבד, אך ברור כי לא חדלו. המערכה הזאת בעיצומה, בעצם רק בשלבי הפתיחה שלה. נאה שגורדון בראון טילפן לציפי לבני ואמר כי היא אורחת רצויה באנגליה, אבל כדמוקרטיה תקינה אין הממשלה בלונדון יכולה להשפיע על בית המשפט אלא אם ישנה הפרלמנט את החוק. האם יתקן? לא בשנה הקרובה, אם בכלל. בימים אלה נשמעים חרדים ודתיים רבים מתרוננים בקול כי "אין לנו על מי להישען אלא על אבינו שבשמים". להם ולשאר החברה הישראלית יש עוד משען: השמונה שאירועי הצל"ש שלהם נשמעו באשקלון. תגידו בגת, תגידו באשקלון.
