חשיפה לצפון | היום

"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

חשיפה לצפון

, עודכן
0

אנחנו, הישראלים, דווקא אוהבים (מאוד) לרכוש את הרהיטים שלנו באיקאה, ואם הצלחנו בחיים - מכונית וולוו בטח לא תזיק לתדמית. אם, בנוסף, גם היה לנו איזשהו פרק רומנטי עם שבדי או שבדית (הבלונד כאן חשוב), בכלל נרגיש כאילו תפסנו אמריקה (סליחה, שבדיה). אז מה לעזאזל רוצים מאיתנו השבדים האלה-

שבדיה מסיימת בסוף החודש את ששת חודשי כהונתה כנשיאה התורנית של האיחוד האירופי. בגלל חופשת חג המולד, השבדים מסיימים שבוע קודם. ביום שלישי שעבר נאלצו שרי החוץ של האיחוד האירופי לרכך את נוסח ההחלטה המקורי שיזמה הנשיאה שבדיה, כשביקשה שירושלים תוכר כבירתן של שתי מדינות - ישראל ופלשתין. האיחוד מיתן את ההחלטה והוסיף כי הדבר ייעשה רק לאחר משא ומתן, כפי שמחייבת החלטת הקוורטט. ההצעה השבדית היתה חד-צדדית, בלי להתייעץ עם שותפותיה לאיחוד. השבדים, אגב, ביקשו לשנות באופן קיצוני את עמדת האיחוד, אך לא קיימו אפילו ביקור אחד במזרח התיכון במשך כל תקופת הנשיאות.

החוצפה השבדית הזכירה לנו שורה של אירועים ותקריות שהעיבו על היחסים בין המדינות: נזכרנו כיצד דונלד בוסטרום, עיתונאי שבדי, פירסם השנה בעיתונו, "אפטונבלאדט", כתבה שבה תיאר כיצד ישראל קוצרת איברים של פלשתינים; כיצד שר החוץ של שבדיה, קרל בילדט, סירב לגנות את הכתבה; כיצד התקבלה השנה נבחרת הדיוויס של ישראל במאלמו, ואיך השבדים קיימו את המפגש ללא קהל לאחר שנכנעו לקהל המפגינים הגדול; ולא שכחנו את התקרית שהתרחשה לפני חמש שנים, כששגריר ישראל בשבדיה, צבי מזאל, נתקל בתמונת המחבלת המתאבדת במסעדת "מקסים" בחיפה כמוצג אמנותי במסגרת אירוע הפתיחה של תערוכה במוזיאון ההיסטורי בשטוקהולם.

אז מה הם רוצים מאיתנו?

זקני שטוקהולם ודאי זוכרים את הרוזן פולקה ברנדוט, דיפלומט שבדי שתיווך מטעם האו"ם בין מדינת ישראל למדינות ערב במלחמת העצמאות ונרצח בירושלים בספטמבר 1948 על ידי ארגון הלח"י, שהתנגד לתוכנית השלום שלו. נקודת מוצא בעייתית לתחילת הקשר בין המדינות.

זה יכול היה דווקא להיראות אחרת הודות לדיפלומט שבדי אחר, ראול ולנברג, חסיד אומות העולם, שניצל את מעמדו הדיפלומטי כדי להציל ממוות עשרות אלפי יהודים הונגרים במהלך מלחמת העולם השנייה.

שבדיה מחזיקה כיום בכמה עקרונות וערכים שאינם מסתדרים עם ישראל. מדובר במורשת שהותיר אחריו ראש הממשלה המיתולוגי אולוף פלמה, שנרצח ב-86'. פלמה הוביל את ארצו לניטרליות, שעליה היא שומרת בקנאות, ובעיקר למדיניות ללא משוא פנים לטובת העולם השלישי ולצד מדוכאי העולם (מורשת פלמה).

השבדים גם תמיד גילו עניין בתפקידי תיווך בינלאומיים ובמשרות באו"ם. היה אפילו מזכ"ל או"ם שבדי, דאג המרשלד, שכיהן בין השנים 53' ל-61', אשר דגל במוטו השבדי המסורתי - קידום הצדק העולמי.

דיפלומטים ישראלים המכירים את הקשר מקרוב מודים כי "המסר הישראלי לא מדבר כלל אל השבדים. הלשון שלנו בעייתית ולא תואמת", הם מוסיפים. במדינה אחרת, ייתכן כי התנהגותו של השגריר מזאל, שחיבל בזעם במוצג האמנותי סר הטעם, היתה מתקבלת בהבנה מסוימת. לא בשבדיה. כאן חופש הביטוי מקודש.

בשבדיה פועל "רדיו איסלאם" בהנהלתו של אחמד ראמי. השידורים ברשת הם לא רק אנטי-ישראליים (זכותם) אלא גם אנטישמיים. לתחנת הרדיו קהל גדול בקרב המהגרים המוסלמים הרבים במדינה.

השבדים משוכנעים כי ישראל אינה פועלת על פי אמות המידה של המוסר האוניברסלי. ישראל, בעיניים שבדיות, נתפסת כמדינה לא הגונה. אין גרוע מזה בשבדיה.

אגב, ישראלים אוהבים מאוד (לצערי, קצת יותר מדי בשנים האחרונות) את הוודקה השבדית. הלוואי שהיינו יכולים לשבת איתם על כוסית קפואה ולפתוח דף חדש.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר