איראן: "הפי" אבל בעירבון מוגבל

"שישה צעירים העלו לרשת קליפ שבו הם שרים ורוקדים יחד" - אין שום סיכוי שאינפורמציה כזאת תגיע לראש החדשות, לולא היה מדובר בצעירים ובצעירות איראנים. השישה העלו לאינטרנט גירסה משלהם ללהיט "Happy" של הזמר פארל וויליאמס, שבה הם נראים בלבוש מערבי, ללא רעלה, רוקדים זה עם זה. כעבור שעתיים הם זוהו ונעצרו על ידי המשטרה האיראנית. המחאה החברתית לא איחרה לבוא: בטוויטר נפתח קמפיין תמיכה, ובסופו של דבר אפילו רוחאני צייץ - והחבורה שוחררה וחזרה להיות מאושרת. בינתיים.

אין זה סוד שהדור הצעיר כיום באיראן אינו מזדהה עם ערכי המהפכה. פרופ' דוד מנשרי, ראש המרכז ללימודים איראניים באוניברסיטת ת"א, טוען שהנוער האיראני חילוני יותר מבכל מדינה מוסלמית אחרת במזרח התיכון, דווקא בשל כפיית הערכים האיסלאמיים בידי השלטון.

הצעירים האיראנים מנהלים חיים כפולים: בבית רוקדים, שותים ומאזינים למוסיקה מערבית, אבל ברחוב נראים כפי שהמשטר דורש. משמרות המהפכה למדו לחיות עם זה, והיום גם הם סובלניים יותר.

מה בכל זאת בקליפ הזה גרם למהומה גדולה כל כך, המשך למהומה שקמה בעקבות "מחאת החיג'אב" שבוע קודם לכן, שבמסגרתה הצטלמו אלפי נשים איראניות ללא כיסוי ראש?

אין דבר שמחולל סערת רגשות בליבו של האיסלאמיסט יותר מאשר נערות בשיער פזור או בחורים ובחורות - ספק רוקדים, ספק מתחבקים. קריאת תיגר על הנושאים הקשורים לנשים, למין, למוסר ולמשפחה מעוררים את תגובות הנגד העזות ביותר.השמירה על המוסר המיני ועל ערכי המשפחה היא לב ליבו של המאבק התרבותי בין האיסלאמיסטים למערב. בעוד המערב מתהדר בערכים אשר לשיטתו משקפים את שיא הקידמה והשחרור האנושיים, כגון פמיניזם ויחסים חופשיים בין המינים, האיסלאמיסטים מתייחסים לכך כאל הרעה החולה הגדולה ביותר, שיש להכריז עליה מלחמת חורמה.

מה למעשה מסתתר מאחורי הפמיניזם והמתירנות המינית? רווקות מאוחרת עד נצחית, ניצול האישה והחפצתה, התמוטטות מוסד המשפחה, גירושים ובגידות בחיי הנישואים. האם זהו האידיאל שאליו אנו שואפים? שואלים האיסלאמיסטים. הרי אצלנו האישה מוגנת ושמורה כשושנה בין החוחים.

אנחנו רוחשים לה כבוד, ולכן לא נשתמש בגופה כדי למכור מוצרים, ונדאג שהיא תהיה צנועה, כי אנחנו מכירים לאשורו את טבעו של הגבר. האישה היא עמוד התווך של המשפחה, היא המחנכת של הדור הבא. התרבות המערבית משכנעת אותה שתפקידה הנעלה ביותר, אם ורעיה, הוא חונק, כובל ומונע ממנה את חירותה האישית. היא מורידה אותה לשפל המדרגה מבחינת הזלזול בכבודה ובקדושתה.

הקליפ המדובר משדר - תראו אותנו, זהו האושר המיוחל: ללכת בשיער פזור, במכנסי ג'ינס צמודים ולרקוד עם גברים. קליפ כזה, שמפורסם לעיני כל העולם כמייצג את דור ההמשך של איראן, הוא סטירת לחי אידיאולוגית לאייתוללות. אגב, אפשר לשער כי תגובתו של רוחאני באה לאור ההד התקשורתי. הנשיא האיראני הבין שעליו להראות שוב את הפנים המחייכות שלו, אבל זה לא אומר שהוא חושב שזה בסדר.