"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

לתשומת לב הקורא נוני מוזס: הציבור מאס בשטיפת המוח

,עודכן

הצעת החוק ההזויה של המושך בחוטים בדימוס, נוני מוזס, וחברי הכנסת חסרי עמוד השדרה הנתונים למרותו, מעידה יותר מכל על מידת הפאניקה השוררת במסדרונות העיתון שפעם היתה לו מדינה.

בהיעדר מוחות יצירתיים בסביבתו הקרובה, ואחרי שפתח וסגר במהירות הבזק חינמון נחות וכושל מבית "ידיעות אחרונות", פנה מוזס השתלטן אל הפתרון הזמין והכוחני שאליו הוא מורגל - ניסיון לרסק ולמגר כל תחרות במקום להתמודד עימה בצורה הוגנת וראויה. באופן פרדוקסלי, הצעד התוקפני הזה - שמטרתו להחליש את "ישראל היום" ככל האפשר במטרה לפגוע בעיתון הצעיר, הזוכה להצלחה מטאורית - השיג את ההפך הגמור.

מתוקף תפקידי ככתב שטח בעיתון הנקרא והאהוב במדינה אני מסקר תחומים רבים. שוחחתי לאחרונה על הצעת החוק עם מספר גדול של בעלי תפקידים ואזרחים מכל חלקי החברה הישראלית. אני יכול לומר בביטחון מלא כי רוב מוחלט מהציבור בארץ מתנגד נחרצות להצעת החוק הנלוזה, שהיא בבחינת רעיון עוועים תמוה שנולד בחטא. יתרה מכך, עבודתי השוטפת לימדה אותי כי יש היום הזדהות רחבה של אזרחי ישראל עם הקו של "ישראל היום", הדוגל באמירת האמת, בתמיכה בשלטון החוק ובגאווה לאומית. שלושה מרכיבים בסיסיים והכרחיים, שאינם קיימים אצל המתחרים מ"ידיעות אחרונות", התומכים באופן מגמתי ומתמשך בפוליטיקאים שסרחו. גם אחרי שהורשעו ונכלאו, ממשיכים שם להאדיר את שמם ולמזער את קלונם.

ברוך השם, רוב עם ישראל גאה במדינתו על שלל הישגיה בתחומים השונים, ומעוניין לקרוא בכל בוקר גם חדשות חיוביות בעלות גוון ציוני. הציבור הישראלי, שהיה זקוק לעיתון מאוזן והוגן, מאס בשטיפת המוח השיטתית של מוזס ואנשיו, המלווה בהלקאה עצמית סיזיפית והצגת מציאות מדומה שלפיה מדינת ישראל הולכת מדחי אל דחי והיא בדרך לאבדון ביטחוני, כלכלי וחברתי.

בפועל, הצעת החוק הבזויה הזו רק מחזקת את מעמדו של "ישראל היום" בקרב הציבור הרחב, וחושפת ברבים את המניע הנסתר של מוזס להשיב אליו בכוחותיו האחרונים את השליטה שהיתה לו, משל היה עריץ כל יכול שאיבד את ממלכתו.

נוני מוזס, הרשה לי לבשר לך ש"ישראל היום" הפך לסיפור הצלחה מסחרר עד כדי כך, שעיתונאים המועסקים על ידיך - שלא אחשוף כאן את שמותיהם מפאת כבודם - פנו אלי בתקופה האחרונה. הם ביקשו בחשש רב שאבדוק עבורם אפשרות לעבור מעיתונך המקרטע ואפוף האינטריגות והאינטרסים אל עיתוננו, המהווה בשורה תקשורתית של ממש. לא אתפלא אם לא ירחק היום שבו עיתונאים רבים ינטשו את ספינתך השוקעת וחסרת האופק. אין לי ספק כי מהלכים חסרי תוחלת, דוגמת הצעת החוק שמאחוריה אתה עומד וצעדים דומים לה, רק יחזקו ויעמיקו את אחיזתו של עיתוננו בקרב קהל הקוראים הנאמן שלנו, שגדל והולך מיום ליום.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

יורי ילון

כתב בית הנשיא וירושלים מיום הקמת "ישראל היום" ב-2007. מסקר גם תחומים הנוגעים לעולם היהודי, ארכיאולוגיה, שואה וגבורה. התחיל את דרכו בתקשורת ב-1995. אחרי שירות ביחידה 8200 בחיל המודיעין ולימודים אקדמיים, החל לעבוד במקומון "כל העיר" של רשת שוקן ירושלים, בסיקור תחומי האוכל והתרבות. לאחר מכן סיקר את קבוצות הספורט הירושלמיות ב"מעריב ספורט" ובמקביל ערך והגיש תוכניות ברדיו ירושלים ובחדשות המקומיות בכבלים. יליד ירושלים ובוגר התיכון שליד האוניברסיטה. "בביקור הנשיא ריבלין בגרמניה, במסגרת סיור ב'רציף 17 בברלין', התבוננתי בלוחות הזיכרון. בירכתי בליבי את סבא ארנסט, שנמלט לארץ מאותה העיר, והרגשתי כיצד הוא מביט עליי בעיניו הטובות, וגאה בנכדו הבכור".

כדאילהכיר