אחיי האדומים, הצטרפו אלינו

רוח רעה פקדה בערב שבת את אוהדי קבוצת הכדורסל של מכבי תל אביב. אמנם בדקות האחרונות הצטמצם הפער מול צסק"א, אבל הוא נותר גדול מדי נוכח הזמן הקצר. רק כמה שניות, והרוסים הובילו עדיין ביתרון של ארבע נקודות. טמנתי את פניי בצעיף הצהוב וחיפשתי ניחומים בכך שההעפלה לפיינל פור במילאנו היא הישג בולט בפני עצמו, ובכלל - העיקר שמכבי ת"א זכתה באליפות המדינה בכדורגל.

השלמתי עם ההפסד, אלא ששבע שניות לפני שריקת הסיום קלעו הצהובים לסל הרוסי, ואז זריקה של צסק"א החסירה פעימת לב אבל הם החטיאו - והצרחות לא החרידו את מנוחת השכנים מפני שגם הם קפצו על רגליהם ורקדו לקריאות קצובות "צהוב עולה זה מכבי". המאמן דיוויד בלאט הודה כי הוכה בעיוורון רגעי ולא ראה את הסיום. קירבתי עיניי למסך כדי להשתכנע כי הבלתי אפשרי אכן אירע. נס מילאנו מהול בנס המכבי, נס גדול היה פה והיה שם. שבת של אתמול נועדה להיות שבת־של־חול, אם מותר להתנסח כך. אבל בזכות הספרות האלה 67:68 היא הפכה לשבת־של־חג, ועוד איזו. הלקח המתבקש הוא כפי שנוהג לומר שמעון מזרחי כי "זה לא נגמר עד שזה לא נגמר". אסור להתייאש. אסור להרים ידיים. אסור להתכרבל בצעיף. לא הניתוח של פרשן הספורט החבוי בכל אוהד קובע אלא שריקת הסיום של השופט. ידוע לי שהחגיגה הזאת אינה בתחום הקונצנזוס. "האדומים" של הפועל אינם אוהבים את הצלחת הצהובים. כך זה גם בעולם, אוהדי ארסנל מעדיפים כי באיירן מינכן הגרמנית תגבר על מנצ'סטר יונייטד הבריטית. הוויכוח הזה חוצה את הספורטאים בכל העולם. אני נמנה עם המיעוט. בכל דרבי אני מייחל לניצחון הצהובים על האדומים, אבל שום צהלה לא תפקוד אותי כאשר קבוצה עם דגל קרואטי או טורקי תגבר על הפועל ת"א. בסופו של יום הם אחיי, עימם אנו משלמים מס הכנסה לקופה משותפת ושולחים את הנכדים לאותו צבא. על יסוד זה אבקש ואציע כי "האדומים" יצטרפו אלינו הערב מול ריאל מדריד, שחזקה ועשירה ומנוסה מאיתנו עשרת מונים; שישירו ויתפללו עימנו נגד הספרדים (לחיזוק נחישותנו, לא נשכח להם את האינקוויזיציה וגירוש היהודים ב־1492). מי יודע? הם טובים מאיתנו, אבל אולי שוב יפקוד אותנו נס ונוכל גם להם, והצהובים יחזרו לארץ אלופי אירופה, אמן. ומדוע שהאדומים יצטרפו אלינו? פעם, בעיצומה של קטטה פוליטית, הפציר לוי אשכול בגדול ממנו, דוד בן־גוריון: "תן לי קרדיט, תן לי אשראי". זה מה שהצהוב מבקש הלילה מן האדום, ואנו נחזיר את החוב בריבית דריבית באוויר, בים וביבשה - בכדורגל ובכדורסל ובקפיצה לגובה ובבריכה כשקבוצות הפועל יתמודדו נגד זרים.

כפי שנהוג לומר באיצטדיונים הבינלאומיים - We owe you one.