יהיו כאלה שאולי יגחכו, אבל דווין סמית' עשוי להיות איש המפתח של מכבי ת"א בחצי הגמר מול צסק"א מוסקבה ובכל הפיינל פור. סמית', למי שלא שם לב, לא שותף בשני ההפסדים של מכבי ת"א העונה לצסק"א, ואף שאטורה מסינה כבר התבטא שהוא מודע לחשיבותו של סמית' למכבי, הצטיינותו של הקלע בשני צידי המגרש עשויה להכריע את ההתמודדות.
בצד ההגנתי סמית' יופקד בוודאי על סוני ווימס. האחרון אמנם אתלטי יותר, אבל סמית' כבר הוכיח לפחות בצד הזה של המגרש שאין דבר שהוא לא יכול למנוע. ווימס הוא שחקן המטרה של מסינה, וללא השביתה באן.בי.אי בקיץ 2011 לא היינו רואים אותו כאן, אלא רק אם היינו משכימים קום. בינואר 2012, כששיחק בקובנה, סמית' עצר אותו על שתי נקודות. ועוד לא דיברנו על כך שסמית' הוא הריבאונדר השני בטיבו במכבי ת"א.
הכישלון ההתקפי של סמית' בעיקר במשחקים מול הקבוצות הגדולות (עיין ערך הסידרה נגד ריאל מדריד בשנה שעברה) תייג אותו אצל חלק מהאוהדים הצהובים כ"אוברייטד", מאחר שמדובר בשחקן בעל השכר הכי גבוה (850 אלף דולר) בקבוצה שלא הגיעה למאזן דו־ספרתי 15 פעמים השנה.
ההתייחסות לסמית' כשחקן מטרה עושה לו עוול. הוא לא מהיר מספיק ולא מייצר מצבי קליעה מכדרור ("שוט פרום דה דריבל"), ותלוי מאוד בגארדים שלידו ובעיקר אם השומר שלו הולך לעזרה (כפי שקרה במשחק מול הפועל ירושלים כשקלע שבע שלשות).
השנה הוא קפץ ל־40 אחוזים מהשלוש לעומת 28 בשנה הראשונה, אבל העובדה שמכבי ת"א משחקת על עיוור פנימה כשסופוקליס שחורצאניטיס על המגרש ו"היי פיק אנד רול" עם אלכס טיוס, גורמת לקבוצה לא להוריד את סמית', אלא לבודד אותו על שומרו עם הגב לסל ולהשיג עוד נקודות. כשבוחנים את מספרי שלוש ברמה הכספית של מכבי ת"א, את מי הייתם מעדיפים: את טרמל דארדן מריאל מדריד, את דיוויד מוס ממילאנו או את סמית'? לי אין ספקות.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו