דרושה מתיחת פנים לענף הספרים

הדיווחים על עיסקה עתידית בין קרן מרקסטון לבין חברת ארלדן על רכישת סטימצקי רחוקים מלהשיב רוח מרגיעה בענף הספרים. העיסקה עדיין דרושה בדיקת נאותות של הרוכשים, ואישור של הממונה על ההגבלים העסקיים.

בהתחשב בעובדה שארלדן מחזיקה בבעלות על הוצאת הספרים כתר, ובזוכרנו את המצב שנוצר משידוך דומה (צומת ספרים והוצאות כנרת זמורה ביתן ומודן), הדרך לאישור כזה תהיה ארוכה לשני הצדדים בעיסקה.

החוק להגנת הספרות, שנכנס לתוקף בפברואר האחרון, אמנם מרסן את טירוף המבצעים האינטרסנטיים (הרשתות קידמו במבצעים הללו ספרים של הוצאות בבעלותן), אבל אינו בנוי להתמודד עם מגוון הטריקים שיש לרשתות לקידום הספרים הללו; כך או כך, הקריסה של סטימצקי והרכישה המתגבשת מבהירות עד כמה החקיקה היתה נחוצה, וזאת עוד בלי לדעת מה מצב התזרים אצל המתחרה צומת ספרים.

כעת מעניין יהיה לראות כיצד הוצאת כתר - שהיתה ממובילי המאבק במבצעים האגרסיביים וההתנהלות הדורסנית של סטימצקי בשנים האחרות, תתנהל כשהיא עצמה בתוך הקלחת: האם היא תיכנע לשיקולים הכלכליים הקרים (אותם שיקולים שגרמו לכישלונה של קרן מרקסטון), או שמא תהיה נאמנה לרוח בעליה והמסורת שלה ותבין כי ספרים זה לא "עוד עסק?" ענף הספרים הישראלי עבר בחצי השנה האחרונה טלטלות רבות, ועד שבוע הספר, שיחול בעוד

כחודש וחצי, הוא עתיד להמשיך לייצר כותרת.

כרגע הכותרות הללו מאכלסות את מדור הכלכלה, אבל מי יודע - אולי התסיסה הזו היתה דרושה כדי להשיב את הענף ללב התודעה הציבורית, בדרך למתיחת הפנים שלה הוא זקוק כבר שנים רבות.

ומה אתם חושבים? טקבקו לנו!