סמכות המאבטחים במועדונים מוגבלת

מקרה הרצח הטרגי במועדון "שש" ברעננה חושף פעם נוספת את הקלות הבלתי נסבלת של נטילת חיים, החוזרת על עצמה בקרב בני נוער המבלים במועדונים. מעשים אלו, למרות היותם מזעזעים, אינם "עומדים בפני עצמם" והם נדבך נוסף של חברה ישראלית אלימה, מהירת חימה כפי שבאה לידי ביטוי במגרשי הכדורגל, בכבישי הארץ ובאלימות כלפי צוותים רפואיים בבתי חולים. האלכוהול משמש במקרים רבים קטליזטור להיעדר שיקול דעת ולפעולה אלימה עד כדי רצח.

בעלי המועדונים שוכרים את שירותי האבטחה כדי לסייע בידם להתמודד עם תופעות האלימות. משטרת ישראל היא הגוף המנחה את חברות האבטחה ואת בעלי המועדונים בדפוסי האבטחה בכל מועדון, לפי מיקומו, מאפייניו ויכולת אכלוסו. המאבטחים פועלים על בסיס סמכות מוגבלת שהעניק להם המחוקק, ומטבע הדברים פועלים בגבולות מצומצמים, בעיקר בהרתעה בעצם נוכחותם ובסילוק גורמים משטח המועדון המפריעים לסדר הציבורי או שהם בעלי פוטנציאל אלים המסכן את המבלים במקום. אין למאבטחים סמכות נרחבת לפעול מחוץ למועדונים, שהרי מדובר בשטחים ציבוריים שבהם רשאית לפעול המשטרה.

האבטחה באה למנוע נקודתית מקרי אלימות מתפרצת. המאבטחים אף נמנעים מהפעלת כוח מופרז כדי שלא להיחשף לתביעות פליליות נגדם.

הנוער מודל 2014 גדל באווירה של סרטים עתירי אלימות. הטלוויזיה מביאה היישר הביתה מנה גדושה של מדיה אלימה, הפיצוחיות הן תחנות ממכר לאלכוהול ולתחליפי סם ללא כל פיקוח ואכיפה, עבריינים כבדים משמשים מודל לחיקוי במעשיהם לנוער, וכל אלו מייצרים חממה של אלימות בלתי מרוסנת. נראה שייכתב עוד הרבה על הצורך להגדיל את כוח האדם במשטרה, אך המסקנה המתבקשת היא שיש צורך בנוכחות משטרתית מאסיבית גם במוקדי הבילוי במציאות נוראית שבה יציאה לבילוי מסתיימת ברצח.

ומה אתם חושבים? טקבקו לנו!