טרור בדרך למו"מ

במערכת הביטחון סבורים כי הפיגוע שבו נהרג בערב פסח נצ"מ ברוך מזרחי סמוך לכפר אידנא, לא מסמן שינוי מגמה ביהודה ושומרון, וכי מדובר בפיגוע בודד שאינו קשור למהלכים האחרונים במו"מ המדיני.

בשעות שלאחר הפיגוע נטו גורמי הביטחון להעריך כי מדובר היה ב"מפגע בודד" - אדם שפעל לבדו, ללא שותפים למעשה ואפילו מבלי שסיפר על כך לאיש. מחבל כזה קשה הרבה יותר ללכוד, ובוודאי לסכל: מי שלא חולק מחשבות ותוכניות עם איש גם לא מייצר מודיעין.

אולם ככל שהתקדם התחקיר השתנתה גם ההערכה, וכעת לא נפסלת האפשרות כי מדובר בהתארגנות שאפשר כי יימצא לה הקשר כלשהו לחמאס. על הרקע הזה הביעו בשב"כ ובצה"ל ביטחון כי מבצע הפיגוע ייתפס, וזאת למרות שהפיגוע הקודם שאירע בגיזרה - שבו נהרג בספטמבר אשתקד לוחם גבעתי, סמ"ר גל קובי - טרם פוענח.

ההנחה המיידית היא שמבצע הפיגוע הגיע מהכפר הסמוך אידנא. מדובר בכפר גדול, הנושק לקו הירוק, והלחץ לאתר את המחבל או ההתארגנות שעמדה מאחוריו נובע גם מחשש לגלישת הטרור ללב ישראל. על הפענוח מקשה הצפיפות בכפר, והעובדה ש־90 אחוזים מתושביו נמנים עם משפחה מלוכדת אחת, חמולת טמייזה, שאינה נחשבת אוהדת לישראל.

מזרחי הוא ההרוג הראשון בפיגועי טרור בגדה ב־2014. בשנה שעברה נהרגו ביו"ש ארבעה ישראלים: איתמר בורובסקי שנרצח בצומת תפוח, החייל תומר חזן שנחטף ונרצח למטרות מיקוח ליד קלקיליה, שריה (יא־יא) עופר שנרצח בבקעת הירדן, וגל קובי שנהרג בחברון. הקורבן החמישי, החייל עדן אטיאס, נרצח אמנם בתחומי הקו הירוק (באוטובוס בעפולה), אולם הרוצח והנסיבות קשורים במישרין לנעשה בשטחים.

* * *

בעקבות הפיגועים האלה, שמרביתם אירעו בשלהי 2013, קבעו במערכת הביטחון כי לא מדובר בגל טרור אלא ברצף מקרי של אירועים בודדים שאין קשר ביניהם. גם השבוע, על רקע המשבר במו"מ המדיני, נדרשו בצה"ל ובשב"כ להעריך האם פני יהודה ושומרון להסלמה. כלל הגורמים היו תמימי דעים כי התשובה שלילית, וכי לרשות הפלשתינית אין בשלב הזה אינטרס להוביל להסלמה בשטח, בעיקר מחשש שהיא תאבד עליו שליטה.

עדות לכך ניתנה לא רק בתיאום הביטחוני בין ישראל לפלשתינים, שנמשך על אף הקיפאון המדיני, אלא בעיקר בגינוי שהשמיע שלשום אבו מאזן לפיגוע. מה שנשמע מובן מאליו לאוזניים ישראליות עורר לא מעט ביקורת בצד הפלשתיני: הרחוב בגדה מקבל בהבנה פיגועים בתחומי הקו הירוק, בוודאי כאשר ההרוג הוא איש כוחות הביטחון. על הרקע הזה סבורים במערכת הביטחון כי הגינוי של אבו מאזן היה איתות ברור לישראל כי הרשות לא רק שאינה תומכת בטרור, אלא שהיא מבקשת להסיר מהדרך מכשולים שעלולים לעכב את חידוש המו"מ.

נכון לאתמול, ועל אף המגעים המואצים בין הצדדים ושובו לאזור של המתווך האמריקני מרטין אינדיק, נותרו הפערים בין ישראל לפלשתינים בעינם. עיקרם: שאלת שחרור הערבים הישראלים במסגרת מכסת הרוצחים שייכללו ב"פעימה הרביעית", ובעיקר שאלת ההקפאה - האם היא תהיה מוחלטת או חלקית.

ההכרעה בשני העניינים האלה נתונה בידי המנהיגים, בנימין נתניהו ואבו מאזן. השתהותם מרחיקה את הפתרון, לא רק משום שהיא מקשיחה כל צד בעמדותיו אלא בעיקר משום שהיא מייצרת לכל אחד מהם אופוזיציה קולנית מבית.

גורמים שמעורים במו"מ מציירים את הימים הקרובים כ"קריטיים", לא פחות; חזרה למו"מ (על חסרונותיה ויתרונותיה הברורים) תרגיע את השטח, ובוודאי תגביר את המוטיבציה של הרשות להילחם בטרור, שעלול להיות מופנה גם נגדה. כישלון עשוי להוביל לפעולה הפוכה, שבקצה שלה עלול להתעורר בגדה אי שקט שיגבר גם בהיעדר יד מכוונת מגבוה.

ומה אתם חושבים? טקבקו לנו!