הצביון היהודי באחריות המדינה

פסח הוא חג חביב עלי במיוחד. יחד עם רוב מכריע בעם היהודי, הוא מלווה בחוויה משפחתית מרוממת ובטקסים מיוחדים דוגמת ליל הסדר ואכילת מצה ובמנהגים שונים נוספים על פי הדת והמסורת. עם זאת, כמו כל ישראלי, אני מוסיף עליהם את הבילוי בחיק המשפחה ואת הטיול בשביליה של הארץ המובטחת.

את פסח, כמו כל חג במסורת היהודית, אני מוצא את עצמי חוגג בשילוב של מנהגים מבית אבא ומנהגים ישראליים שנרכשו כאן מאז הכריז בן־גוריון על הקמת המדינה. מעולם לא ערכתי סקר טלפוני בין חבריי בעניין, אולם אני יכול להעריך כבן לעם היהודי שכמספר החברים שיש לי, כן מספר הסגנונות שבהם חוגגים חבריי, בני העדות השונות, את החג.

בדומה למועדי ישראל האחרים, מצאה המדינה לנכון לחוקק, בד בבד עם החוויה הפרטית בחג החירות, חקיקה ציבורית, זאת כדי לשמור על הצביון היהודי. ב־1986 חוקקה כנסת ישראל חוק הקובע כי במהלך חג הפסח לא יציג בעל עסק בפומבי מוצר חמץ למכירה או לצריכה. אני מודע לעובדה שהחוק הזה מרגיז חלקים בציבור, הטוענים לכפייה דתית ולפגיעה בחופש הפרט. לצערי, אני שומע את הקולות האלה הרבה לאחרונה - קולות המבקשים לפתוח עסקים ולאפשר תחבורה ציבורית בשבת, ולצערי גם קולות שלפיהם כל דבר שעולה ממנו ריח של צביון יהודי גורם להם לנוע באי נוחות על הכיסא.

אני מאמין גדול בחופש הפרט. גם אני לא אוהב שאומרים לי מה לעשות ומעדיף לבחור בעצמי את מנהגיי. לכן לא תמצאו אותי מקדם חוק המחייב ברית מילה או חוק האוסר נסיעה פרטית ביום כיפור. בכל מה שקשור למה שעושה כל אחד בד' אמותיו איני מתערב ואיני מחליט בעבור הזולת. ואולם בכל מה שקשור לאופייה ולצביונה של המדינה - זה כבר עניין אחר לגמרי.

במדינת ישראל קיימים חוקים הקשורים לאופייה של המדינה ושמקורם אינו בדת היהודית. חוקים דוגמת חוק הדגל, חוק ההמנון וחוק יום העצמאות (המוגדר כיום שבתון בדומה לשבת) נקבעו על ידי מנהיגי המדינה, אשר הבינו שכדי ליצור פה תרבות משותפת, יש לעגן אותה לעיתים בחוקים השומרים על תרבות זו.

המילה ״פומבי״ המופיעה בחוק החמץ היא המילה החשובה מכל יתר הכתוב בו. איסור מכירת חמץ בפומבי שומר על צביונו הייחודי של עם ישראל על פי המסורת היהודית בת אלפי השנים, זו שבלעדיה העם היהודי היה חדל מלהתקיים.

מאז שבנו לארצנו והקמנו מדינה, אנו עמלים על שילוב של ערכים יהודיים אלו עם מאפיינים חדשים שרכשנו כאן. אני מאמין כי לרוב הציבור במדינת ישראל חשוב לשמור על מרחב ציבורי בעל אופי יהודי וישראלי.

אין כאן פגיעה בזכות הפרט, יש כאן שמירה על זכות הכלל.

ומה אתם חושבים? טקבקו לנו!