"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

למרות טורקיה: הכיוון - חופש אינטרנטי

,עודכן

שאלת הפיקוח על האינטרנט עלתה בשבועות האחרונים בעקבות כמה אירועים דרמטיים, ובהם חסימת הרשת החברתית טוויטר ואתר שיתוף הסרטים יו־טיוב בטורקיה, ומנגד הודעת הממשל האמריקני כי יסיר את ידיו מניהול הגוף האחראי למרחב הכתובות באינטרנט (IANA).

המהלך האמריקני הוא למעשה ויתור על השליטה בגוף בעל זכויות נרחבות על תשתיות הרשת, וזוהי בשורה טובה לכל שוחרי החופש האינטרנטי. צעד זה מחזק באופן משמעותי גישה רווחת, שלפיה ניהול האינטרנט לא צריך להתבצע אך ורק על ידי הממשלות, אלא בשיתוף פעולה ובדו־שיח בין גופים בלתי תלויים, גופים מסחריים, גופים אקדמיים וממשלות (בעלי עניין רבים - multistake holders).

מעורבות הממשל האמריקני באינטרנט החלה עוד בשלבים הראשונים של הקמת הרשת, כחלק מתמיכתו בקידום הטכנולוגי והמחקרי. ההסכם שאיפשר לו מעורבות זו עומד לפוג ב־2015, ולפי ההודעה הנוכחית לא יחודש. להערכתי, המהלך אינו מקרי ונוצר בשל לחצים שהפעילו מדינות רבות, לאחר שנחשף כי סוכנות הביון של ארה"ב (NSA) מצותתת לתעבורת הרשת לצורכי איסוף מידע.

חשוב להבין את הדברים בהקשר הרחב: בעולם מתנהל כיום מאבק סביב השאלה "מי ישלוט ברשת ומי יקבע מה יהיו התכנים?" המאבק מתקיים בין איגוד התקשורת הבינלאומי (ITU), המשויך לאו"ם ומייצג את עמדת הממשלות בעולם, ומנגד - שני גופים: ICANN ו־ISOC, הגורסים כי נדרשת קבלת החלטות בדרך של דו־שיח בין כל בעלי העניין ברמה גלובלית.

כשמתייחסים לנושא המשילות באינטרנט, עוסקים במחלוקות הגוברות בנושאי צנזורה, חסימת אתרים וניטרליות. אנו עדים גם לחסימות אתרים מצד מדינות דוגמת רוסיה, שסגרה בעת האחרונה 13 אתרי אינטרנט ששימשו מפגינים אוקראינים, סוריה, מצרים וסין, ומדינות נוספות פעלו בדרך דומה. אך לא רק במשטרים מפוקפקים יש התערבות ממשלתית. לאחרונה בוצעו מהלכי צנזורה גם בווייטנאם, בירדן, באוסטרליה, בוונצואלה, בטורקיה ובבריטניה. גם בישראל היו כמה ניסיונות, כולל לפני כחודש, לחוקק חוקים המצנזרים את האינטרנט ומעניקים סמכויות למשטרה לחסום גישה לאתרים.

המאבק המתחולל בימים אלה על השליטה ברשת יכריע במידה רבה את גורלה ואת אופייה בעשורים הקרובים. מהמהלך האחרון מסתמנת ארה"ב כגורם המוביל מהלך חיובי בקרב על השליטה ברשת. מצד אחר, אסור לשכוח שהיא גם זו שהיתה אחראית לחדירה לפרטיותם של משתמשי הקצה. איגוד האינטרנט הישראלי מקווה כי בהתחשב בכך שמרבית תחומי החיים שלנו עוברים בהדרגה לרשת, מדינות וגופים חשובים אחרים ילכו בעקבות ארה"ב וזו תהיה המגמה הכללית.

הכותבת היא מנהלת משותפת של איגוד האינטרנט הישראלי

ומה אתם חושבים? טקבקו לנו!

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר