טוב מאוחר מאשר בכלל לא

אתמול נפתחה סוף־סוף החקירה הישירה בפרשה הנושאת את שמם של גבי אשכנזי וארז וינר ואבי בניהו ובועז הרפז, ובנקודה משנית מסוימת גם של הפרקליט הצבאי בדימוס אביחי מנדלבליט, וזאת באיחור של 43 חודשים. אמנם אין ביטחון כי במקרה זה "סוף טוב - הכל טוב" מפני שהמשטרה מייחסת לבניהו ולווינר שיבוש חקירה באורח פעיל, וייתכן כי ראיות בעלות ערך נעלמו. אך אפשר לומר בוודאות כי "טוב מאוחר מאשר בכלל לא".

זה סיפור על מסמך מזויף, שעלול היה להסתיים ב"פוטש", בפגיעה של גורם צבאי בעליונות משרד הביטחון של הממשלה האזרחית; וזה סיפור על ריגול אישי מכוער, שנעשה כנגד קציני צבא, ששמרו על יושרתם והיו לצנינים בלשכת הרמטכ"ל גבי אשכנזי; ומעורבות בעייתית של אשת הרמטכ"ל רונית ואנשי תקשורת בשירות בעלה; וסיכון הביטחון הלאומי בתחומים רגישים ביותר למען האגו המנופח של אשכנזי, שעשה במערכת יחסי הציבור של צה"ל כבשלו.

בעיתון זה נכתב מייד למחרת פרסום המסמך הכוזב, שהעביר ד"ר גבי סיבוני מלשכת אשכנזי לאמנון אברמוביץ' ולרוני דניאל בערוץ 2, כי מדובר ב"מכתב זינובייב" - ביטוי קלאסי לזיוף־על פוליטי־פלילי. דובר צה"ל בניהו סירב בעזות מצח להשיב לשאלות של ד"ר רונן ברגמן ושלי בכותבנו את הספר "הבור", בטענה כי הוא מוטה. אפילו היה כזה - ומתברר כי אינו מוטה - מי שמו צנזור על דעות והשקפות? צה"ל לא התנצל על המחטף בשמו לטובת אשכנזי עד היום.

זה אותו בניהו אשר העליל באוזני סימה קדמון מ"ידיעות אחרונות" כאילו שר הביטחון אהוד ברק מונע ממנה ראיון עם גבי אשכנזי שעה שהאמת היתה הפוכה - הרמטכ"ל לא רצה לפצות את פיו.

הפלת הממשלה החוקית, או לפחות שר הביטחון, לא צלחה מפני שקומץ של בני אור התייצב להגנת הדמוקרטיה, גם אם לא אהד את ברק. לעומתו, מחנה אשכנזי היה מצויד בכלי תקשורת רבים ובפוליטיקאים מאהוד אולמרט והנוהים אחריו; וכאשר המוציא־והמביא בשירותו בועז הרפז פעל כמו שולה זקן - כשנתיים לפניה - וכתב מסמך ובו גירסה למה שאירע באמת - סירב היועץ המשפטי לממשלה יהודה וינשטיין לפקוח עין ולב ודעת, ובלם את החקירה.

כבר ב־1 במאי 2012 החזיק מבקר המדינה מיכה לינדנשטראוס במסמך מסמר שיער, שעליו חתם הרפז. השיהוי היה בלתי־נסבל. לינדנשטראוס נדחה. אייל ארד, שנפל קורבן לזיוף, לא זכה למענה. רק שמדי פעם באו פרסומים שלא הניחו ל"פוטש" למות מות נשיקה. היו הבלחות, ומי שהדליקו אותן הם הראויים גם להדליק משואה בערב יום העצמאות - לינדנשטראוס ואילה חסון ומרדכי (מוטי) גילת ואליעד שרגא וברוך קרא וארי שביט וגיא פלג וד"ר אילנה דיין ואריה אבנרי, וגם ברגמן ואני ואחרים (גילוי נאות: כל שנאמר עד כאן הוא רק לכאורה. הכל לכאורה. כן תלויה תביעת דיבה אזרחית של הרפז נגד ברגמן ונגדי בשל הספר "הבור").

אלה רק שמרו על הגחלת. עד הפריצה הגדולה שעשה הפרקליט הצבאי הראשי דני עפרוני - שנוא נפשם של אנשי השלטון הישן בצה"ל - ולראשונה המשטרה הגיבה נכון בהנחייתו של המפכ"ל יוחנן דנינו.

מצעד הנחקרים באזהרה ושלא באזהרה יכלול רבים. אשכנזי בראשם. יגיעו אליו בסוף. יש סימנים טובים, אפשר שתחת דנינו - בעצמו ראש אגף החקירות בעבר - תתנהל החקירה בתקיפות ובלי משוא פנים. מה יקרה לאחר מכן במשרדי היועץ המשפטי והפרקליטות? הם יצטרכו להוכיח את עצמם.