"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

ובינתיים: ממשלת מלזיה משנה גירסאות

,עודכן

גם ביום העשירי לחיפושים לא נמצא עדיין קצה זנבו של המטוס המלזי, והגדרת אזור החיפושים הפכה מורכבת - ורחבה מאין כמוה. כפי שכתבנו בעבר, אם המטוס התרסק אל תוך הים, שברים וחפצים שונים היו אמורים לצוף על פני המים. אבל מאחר שלא יודעים איפה לחפש אותם - לא מוצאים. זרמים ורוחות עלולים להסיע את השברים הללו למרחקים ולשבש אפילו עוד את הסיכוי למצוא אותו.

בינתיים, התנהלותה של ממשלת מלזיה בפרשת המטוס הנעלם מעוררת לא מעט שאלות. ההצהרות אינן עקביות, ולפעמים אף סותרות זו את זו. כך, למשל, כאשר דווח לראשונה על כך שהמטוס ביצע פנייה חדה מערבה לאחר שעבר את הנקודה המדווחת האחרונה שלו, והפנייה הזאת נקלטה על מסך המכ"מ הצבאי - מיהר מפקד חיל האוויר המלזי להכחיש את הידיעה. היום הפכה הפנייה הזאת לחלק בלתי נפרד מהגירסה הרשמית, שלפיה המטוס המשיך לטוס כשבע שעות נוספות מערבה - לאחר שביצע את הפנייה.

בסוגריים נשאל איך ייתכן שהמטוס, שבשלב זה כיבה את כל מערכות הזיהוי שלו, חצה את כל מלזיה, כשהמכ"מ הצבאי עוקב אחריו כל הדרך, בהתאם לדיווחים הרשמיים, ודבר לא נעשה? מילא, כשמטוס מתרחק מהגבולות או מחופי הארץ, אפשר לברך ברוך שפטרנו ולהמשיך. אבל כשמטוס לא מזוהה מתקרב אל החוף וחוצה את המדינה לרוחבה - לא עושים דבר? לא מנסים לשאול אותו מי הוא ומה כוונותיו? לא מזניקים מטוסי קרב לעברו? אין צורך להכביר מילים על השוואה מה היה קורה למטוס הזה אילו היה מנסה להתקרב לחופי ישראל...

יש הרגשה שממשלת מלזיה מתנהגת בפרשה כמו פאנל של פרשנים - ולא כחבורת פיקוד. כולם, מראש הממשלה ומטה, מפריחים ספקולציות, סברות כרס ותיאוריות לא מבוססות, משל היו משתתפים בתוכנית טלוויזיה על הנושא - ולא אלה שאמורים לקבל החלטות גורליות. זה יוצר חוסר אמינות. ייתכן שהממשלה המלזית מבצעת מניפולציה במידע שבידיה, אינה חושפת את כולו ומפזרת מסך עשן מסיבותיה שלה: יחסים מתוחים עם שכנותיה, חישובי אחריות ופיצויים עתידיים וכדומה. בשלב זה נראה כי יש גוף אחד החוקר בפרשה, שלדיווחים שלו אפשר להתייחס באמון רב יותר - ה־NTSB - הרשות האמריקנית לבטיחות בתעבורה והגוף המוסמך ביותר בעולם לחקור תאונות אוויריות. משם, יש להניח, יגיע הסיפור האמיתי.

ומה אתם חושבים? טקבקו לנו!

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר