האיש שלא ידע פחד

מאיר הר־ציון, אלוף נעורינו, מושא הערצתנו ואגדה בחייו, הלך לעולמו, בהגיעו לגבורות. כמו מתוך סיפורי התנ"ך הוא הופיע, לוחם בחילותיו של דוד המלך. כמו מאגדות חז"ל הוא הפציע, גיבור מלוחמי בר־כוכבא. לוחם עז נפש שהוכיח כי את רוח החירות המפעמת ביהודים לא ניתן לכבות ודם יהודי לעולם לא יהיה עוד הפקר.

בעידן שלפני הטלוויזיה, תוכניות ריאליטי וגיבורי תרבות פלקטיים ושבריריים, שמענו וקראנו על מאיר הר־ציון וחלמנו להיות כמוהו. יהודי גאה עשוי ללא חת, אמיץ ונחוש לשאת את תקומת ישראל בארצו. בדמיוננו הלכנו אחריו במסע המסוכן אל הסלע האדום. הצטרפנו אליו ליחידה 101, לצנחנים ולסיירת מטכ"ל, שקבעו והעצימו את נורמות הלחימה של צה"ל. ליווינו אותו בליל הפשיטה לחברון לאורך 42 קילומטרים של שלג ובוץ. הכרנו את שמות רבים מהלוחמים שעליהם פיקד במבצע כנרת והמתנו בחששות כבדים עד אשר הסתיים הניתוח תחת אש שהציל את חייו למרגלות משטרת א־רהווה.

אלפיים שנה הגבורה היהודית התמצתה בנכונות למות על קידוש השם. לא היה ליהודים צבא וכלי נשק כדי להגן על עצמם. מאיר הר־ציון וחבריו פרצו את מוסכמות ההיסטוריה היהודית ושינו את מהלכה. עם של חולמים הפך לעם של לוחמים. גיבורים מעטים, נחושים ועזי נפש, הבטיחו לנצח את זכותם של היהודים להתקיים בחירות ובביטחון במולדתם ההיסטורית.

מאיר הר־ציון אהב את ארץ ישראל, כולה. הכיר כל מקום בה וידע לזהות כל תנועה ושינוי ברגביה. כולו היה מסור לרעיון שלמות הארץ ובז לכל הניסיונות לוותר על חלקי מולדת. האיש שלא ידע פחד מהו חשש מדבר אחד: מאותם יהודים גלותיים שבמשך שנים מנסים לשכנע את אזרחי המדינה כי הם כובשים במולדת שלהם. מאיר הר־ציון, ממרומי כוכב הרוחות שבו נאחז, לא פסק מלקחת חלק במאבק ההיסטורי על זכותם של היהודים למולדתם.

מאיר, בשבילים שבהם הלכת ילכו עוד שנים רבות צעירים יהודים, בערוגות שבהן שתלת יצמחו עוד דורות של לוחמים, לאור אבוקת החירות שאותה הדלקת תמשיך לטפס אומה שלמה עד אשר ייכון שלום, שלום אמיתי ולא חזיון תעתועים.

ומה אתם חושבים? טקבקו לנו!

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו