געגועיהם לדיקטטורה

הדמוקרטיה היא האיום הגדול ביותר על הדמוקרטיה. שהרי אין הליך יותר דמוקרטי ממשאל עם. זו תמצית הדמוקרטיה, תרגום מילולי מדויק של המילה (דמוקרטיה = קול העם). אבל הצפונבונים רואים בקולו של העם את האיום הגדול ביותר על הדמוקרטיה.

מתברר שאלה שמדברים עשרים פעמים ביום על הסכנות לדמוקרטיה, חולמים בלילה על דיקטטורה טובה. אולי במסגרת ההשתלבות במרחב.

הרעיון שקולו של מי שגר בשכונת התחנה המרכזית בתל אביב, וקולו של כל מתנחל, שוה בקלפי לקולו של מרצה לתיאטרון הפרינג' בתקופת הקיסר מייג'י ביפן - מעורר בהם חלחלה.

ברגע המבחן, כאשר מביאים את הדמוקרטיה אל השיא - משאל עם - פתאום כל הנאורים מצופפים שורות. מנקודת מבטם, הדמוקרטיה היתה נראית הרבה יותר טוב בלי המצביעים, אלה שאין להם מושג מה הדעות הנכונות. כן, האויב הגדול ביותר של הדמוקרטיה - הוא הדמוקרטיה.

ובכל זאת, כיוון שבקרב הפריפריה של "הארץ", אי אפשר שלא להבחין בגעגועי אמת לאיזו דיקטטורה טובה, הנה תזכורת שנותנת חומר למחשבה על טיבו של המשטר הזה. זהו קרה בימי ניקולא צ'אושסקו המנוח, שליט רומניה שסיים את חייו בנסיבות שלא כדאי להיזכר בהן. בתקופת תפארתו, יום אחד הוא הוזמן לחגיגות במלאות 30 שנים להקמת מפעל המכוניות "דאצ'ה", רכב שבימים עברו נסע (כשהצליח) גם בכבישי הארץ.

צ'אושסקו הגיע, וכל הפועלים הסתדרו בשורות, מנופפים בדגלי רומניה. אחר כך הוא עלה על הבמה, ומנהל המפעל בירך את "החבר היושב ראש".

ואז הוא קרא לאחד הפועלים, אדם מאוד מבוגר, והציג אותו: "כבוד החבר היושב ראש, הכר את אישתוון פיבניקסקו, הוא היה הראשון שהביא לנו חלק לתיקון. זה היה לפני 30 שנים, והוא הביא את הכפתור של מנעול הבגאז' באוטו שלו".

"מה יש לך לומר לנו ולחבר צ'אושסקו", שאל מנהל המפעל, בקול חגיגי במיוחד.

האיש התקרב למיקרופון ושאל: "אולי אפשר לדעת מתי הכפתור יהיה מוכן"?

הרצוג

אז מה, מתברר שהרצוג יודע לא רק לשמור על זכות השתיקה?

הרצוג הוא אכן הבחור הנחמד האולטימטיבי. הנימוס שלו, מן הסתם, הפך אותו לחביב המורות בתיכון. אלא שהחיבוק שנתן דרעי להרצוג נובע, כך נראה, מקירבה אידיאולוגית: שניהם שתקו בחקירות: הרצוג שתק בחקירת פרשת עמותות ברק, ואילו דרעי שתק בחקירות במשך כשלוש שנים.

נראה שהשניים ידעו מה קורה למי שאינו מבין מתי עדיף לשתוק. שניהם, סביר להניח, שמעו על אותו פורץ שבאמצע הלילה נכנס לבית דרך החלון. לפתע שמע קול לחשני: "נחום ומנחם מחכים לך".

העיניים שלו עדיין לא התרגלו לאפלה, אבל הוא ניסה בכל זאת לשמוע מאיפה בא הקול.

ושוב שמע: "נחום ומנחם מחכים לך".

אט אט העיניים של הפורץ התרגלו לחושך והוא גילה שמי שמדבר אליו הוא תוכי שנמצא בכלוב התלוי על התקרה מעליו.

הפורץ שאל את התוכי: "מי אתה"?

"אני מרדכי", ענה התוכי.

הפורץ צחק: "מי קורא לתוכי שלו מרדכי"?

והתוכי ענה: "אותו אחד שקרא לזוג הרוטוויילרים שלו נחום ומנחם".

סליחה שטעיתם

ברור שהם כועסים. זה הכי טבעי. נהגו כלפיהם בחוסר הגינות. הרי הם הבטיחו לציבור שיהיה עלינו חרם בינלאומי, שנישאר עם מיקרונזיה.

ומאז - כל הזמן יש אצלנו ביקורים, מראש ממשלת קנדה, דרך הקנצלרית של גרמניה ועכשיו ראש ממשלת בריטניה, וגם הוא נתן כאן, כמקובל, נאום ציוני. בין לבין היתה כאן שרת החוץ של אוסטרליה, נתניהו נסע לאובאמה, ועוד. לפני שנתניהו יצא לוושינגטון, סיפרו לנו על לחץ אימתני שעומד ליפול עלינו. גם זה לא קרה.

איך עשו להם את זה? פלא שהם החרימו?

דילמה

מי בליכוד יקבל את הבונוס? מי אותו אותו אחד שחשב על הרעיון לדחוף את אריה דרעי, שרוב מצביעיו חושבים ימין, להתחבק עם השמאל - כדי שיחזרו לליכוד?

רגע, זה לא חייב להיות מישהו מהליכוד. מי ששילם לדרעי יכול להיות בכלל יריב של הרצוג. ערב הבחירות הבאות יהיה מי שישלוף את הסרטון שבו נראה דרעי ממליץ עליו. המלצה של דרעי זה לא מה שמביא קולות בשמאל. זה מבריח אותם.

והנה הדילמה: מי שילם לדרעי עבור ההתאבדות הפוליטית של עצמו - השמאל או הימין?

הלכות פורים

השבוע יקראו בבתי הכנסת את פרשת "זכור", כמה פסוקים שהם קריאת התורה היחידה שהיא חיוב מהתורה ("מדאורייתא"). הפסוקים הללו עוסקים בחובה למחות את זכר עמלק. זו מצווה שלדעת רוב הפוסקים כבר מזמן לא קיימת, כיוון שלא ניתן לזהות מיהו באמת עמלק. שהרי חוץ מהעם היהודי ששרד, כל שאר העמים של פעם התערבבו זה בזה.

על כך יש לציין שתי הערות.

האחת, שנוכח הצלחתם של החרדים לזהות את עמלק, כחילונים, חובשי הכיפות הסרוגות, ובמיוחד נתניהו - נראה שהם גדולים מחכמי ישראל בכל הדורות, שלא הצליחו לזהות מיהו עמלק.

ההערה השנייה, טיפה מורכבת, אבל שווה. על פי ההלכה, אי אפשר לצאת ידי חובה בקריאת פרשת "זכור", אם הקורא הוא ילד, למשל, כיוון שילד לא מחויב במצווה למחות (במלחמה, כמובן) את זכר עמלק. מי שקורא בתורה חייב להיות גבר בוגר, כי במצווה הזו מחוייבים גברים בוגרים בלבד.

הבעיה היא שלפי החרדים, גם תלמידי ישיבות חרדיות אינם מחויבים בשירות בצה"ל. מכאן שאסור לאפשר לתת לתלמידי ישיבות חרדיות לקרוא את הקטע היחיד בתורה שהוא חובה "מדאורייתא".

אם כן, קוראים, שימו לב מי קורא בתורה בבית הכנסת שלכם: אם מדובר בתלמיד ישיבה חרדית - לא תצאו ידי חובה.

רשע, מה הוא אומר

חברי הכנסת החרדים יצאו מאולם הכנסת השבוע. אולי כי הם רגילים לפרוש מהציבור, למשל, בשירות בצה"ל. אבל בעוד חודש הם יקראו את ההגדה של פסח ויגלו על מי מארבעת הבנים נאמר "שהוציא את עצמו מהכלל".

וזהו סוף הזיכרון

מדענים גילו דרך לגלות הופעה של מחלת אלצהיימר כמה שנים לפני שהיא מתפרצת. עכשיו הם מנסים להיזכר איך הם עשו את זה.

ומה אתם חושבים? טקבקו לנו!