פעם, לקראת פורים, הילדות חלמו להתחפש לנסיכות והילדים לסופרמן או לספיידרמן או לבאטמן - ושההורים ישברו את הראש כדי להגשים להם את החלום. היום, כשכל העולם פרוש לפנינו בחנויות אינטרנטיות, המלאכה אמורה להיות קלה יותר להורים. אם מוכנים לשלם ונערכים מספיק זמן מראש, הכל אפשרי. אם יורש העצר מתעקש, אפשר אפילו לקנות בחנות מקוונת באוקראינה תחפושת של הנשיא המודח ינוקוביץ'.
לפני כחודשיים, כשפורים עלה לראשונה בשיחת סלון, הקטן - עוד לא בן 3 - הטיל פצצה והכריז: "אני רוצה להתחפש לגזר". חייכנו, חצי בצחוק וחצי בחרדה, ואמרנו "כן, בטח". היינו משוכנעים שישנה את דעתו, והמשכנו בחיינו. בסתר ליבנו קיווינו שבסוף הוא ירצה להתחפש למשהו שאפשר לקנות מוכן בחנות. מה רע בשוטר, בפיראט, בבוב הבנאי או בסמי הכבאי?
אלא שעם הזמן, בכל פעם שהנושא עלה, רצינות העניין רק הלכה וגברה. זאת ועוד: כשהבחור הקטן שמע מהגננות שגם ההורים אמורים לבוא מחופשים למסיבה בגן, הוא חזר הביתה והטיל שתי פצצות נוספות: "אבא יתחפש למלפפון (כן, שמעתם נכון) ואמא - לאפונה".
בימים שלאחר מכן היו לא מעט ניסיונות שכנוע לא מוצלחים, עד שהבנו שלא נותר אלא להשלים עם המצב ולזרום עם היצירתיות שלו. אפילו נשלחתי לכמה חנויות לשאול אם יש במלאי תחפושת של גזר (היה די לא נעים כשכל המוכרות צחקו עלי במקהלה).
בשורה התחתונה חסכנו לא מעט כסף, ומחוסר ברירה הכנו את התחפושות בבית - הגזר, האפונה והמלפפון. יופי של פעילות משפחתית. יש משהו יפה מאוד בחזרה לדברים הפשוטים, אפילו ב"דור האייפון". מצד שני, אומרים ש"לא כל יום פורים", ואולי טוב שכך.
