בבחירות בבית שמש, יש אינטרסים של תושבים עממיים, שרוצים לשמר את אורח החיים שלהם. יש חרדים הרוצים לשמור על אורח החיים הבדלני שלהם. יש עולים מחבר העמים שאינם יהודים שרוצים לחיות בלי כפייה של דת אחרת על החיים שלהם. ויש כל מיני זרמים של יהודים, חילונים, מסורתיים, ודתיים, שרוצים לחיות בעיר שמתפתחת, עם שירותי עירייה כמו ניקיון ותברואה, גינות שעשועים ופרחים, עם מקומות עבודה, מוסדות לחינוך הילדים ולהשכלה גבוהה, ספריות ציבוריות, בתי כנסת ובתי תרבות, חנויות, מתנ"סים ופעילויות לכבוד חגי ישראל.
אך מעבר לכל אלו, יש אינטרסים של הפוליטיקאיים. לפני כעשור, ברמה הארצית, הליכוד מכר את בית שמש לחרדים. השכונות החדשות יועדו לציבור החרדי, וניתקו את שכונת רמת בית שמש א' המעורבת מהעיר המקורית עם שכונה של חרדים שכוללת את האלימים והבריונים שכבר אין כמותם בירושלים. בניגוד מוחלט לשכונה החרדית הראשונה בעיר (נחלה ומנוחה), שלא ביקשו להשפיע על יתר תושבי העיר, תושבי רמת בית שמש ב' (השם אינו מעיד על מיקומו) מונעים מעסקים ברמה א' להציב שולחנות אכילה בפני המאפיות (אלא אם כן יש סוכה מחניקה מסביב), גרמו לעלוני הפרסום לא לפרסם מודעות עם תמונות של נשים או בנות, מונעים פרסומי יום העצמאות ויום ירושלים, תולשים דגלים מרכבים חונים, שורפים מיכלי אשפה כדי לגרום לישיבה נפרדת באוטובוסים ציבוריים, ועוד ועוד.
אחת המטרות היא השגת מבני ציבור. רב השכונות הדרומיות לשעבר, הרב דוד אברהם ספקטור זצ"ל, הגיע להסכם עם כמה עסקנים-רבנים שכלל העברת מקווה ציבורי לידי עמותה פרטית, כאשר מנגד, ראש העיר היה מוכן לוותר על כלל המקוואת בשכונה לעמותה זו. מבנה בית הספר הממ"ד הראשון בשכונת רמב"ש א הועבר לעמותת "בית יעקב" לפני עשור, אחרי חודשים של ונדליזם ופריצות. בריאיון לטלוויזיה אודות הקניונים החדשים בעיר שבהם נמכרים בגדים "רגילים", אמר ראש העיר שבקרוב הקניונים יתאימו את עצמם לתיבור החרדי.
אינטרסים אחרים הינם השליטה בכספים, או, ליתר דיוק, ניצול משלמי המיסים. כבר אמרו שרי ש"ס שאסור להפריד את העיר לשתי רשויות, אחת חרדית ואחת לא, כי עיר חרדית לא יכולה להתקיים כי אין בה תעשייה או כל הכנסות אחרות.
העיר בית שמש מייצגת את מדינת ישראל על שלל האוכלוסיות שלה. העיר הוקמה על ידי עולים חדשים מצפון אפריקה ומזרח אירופה שנתיים אחרי קום המדינה. הכניסו שכונה חרדית, בכיף. שלחו עליה עולים חדשים מאתיופיה, בלי מרכז קליטה ומשאבים נחוצים. הגיעו עולים מארצות הברית כדי לבנות בתים מרווחים כפי שהיו להם שם בגולה, ופתאום גילו שהם נחשבים "עשירים ומפונקים," ולא קיבלו תמיכה ממסדית כדל לתווך ביניהם לבין השכנים דלי-האמצעים. עולים מחבר העמים, יהודים וגם לא יהודים, הגיעו גם הם, ישר מהגלסנוסט. ואילו ותיקי בית שמש ניסו להתרגל לכל התרבויות שונות שפתאום דוחים את אורח חייהם וסגנון החינוך.
הבחירות בבית שמש מעמידים בפני העם היושב בציון, ותומכיהם בכל העולם, אתגר של קיבוץ גלויות. האם תנצח האחדות, והעיר תתנהל בצורה שמאפשרת לכל הגיוון להשמשיך להתפתח? או שמה, כפי שהתחיל בקדנציה הקודמת של ראש העיר אבוטבול, העסקנות החרדית תקצץ את כל הענפים בעיר שלא נראים להם, ובכך תבריח את שאר הקבוצות מן העיר?
התשובה לשאלה זו תשפיע על היחסים בין ישראלים "רגילים" לחרדיים בכל מקום. אל רק בגלל הרגשות של ניצול או איזורן כוחות. אלא, האם ערים אחרות יסכימו לפתוח את שעריהם לקבוצות חרדיות, כי ראו שבבית שמש יש דוגמא של דו-קיום. או, לחילופין, האם בניין אחד לציבור החרדי חייב לבשר כליון לשאר אוכלוסיות העיר?
המועמד החרדי ומפעיליו כבר הוכיחו ששאיפתם לבית שמש שמשרתת אך ורק את הציבור שלהם. בוטלו תוכניות של משרד השיכון שנועדו לפתח את העיר לטובת הכלל – בית תרבות, מרכז עירוני, מכללה אקדמית, וכדומה. אין דרישות מינימום למשפחה חרדית שרואה הנחה של 90% בארנונה, ובעקבות כך הגרעון של העיר עלה וההכנסות העצמאיות של העיר ירדו לרמה של כפרים ערביים מוזנחים. (וגם שם, אסור להשלים עם מצב זה.) העיר מלוכלכת, וטיפוח העיר מסתכמת בהצבת מתקני שעשועים ולא בתיקון של גורמי סיכון במקומות ציבוריים.
ישנם כמובן אזרחים שמגדירים את עצמם חרדיים, אך רוצים לחיות דווקא בעיר מעורבת. אך הם מוצפים במאמרי כזב ושטנה, כולל שלטי חוץ בסגנון "יהודים שונאים ציונים," דרישות "להיקהל ולעמוד על נפשם" בבחירות, וכמובן בתי ספר חרדים-מתונים שמקבלים איומים על תקציבים אם לא יתמכו בפומבי במועמד החרדי. כל אלו שוברים את המבוגרים, וגרוע מזה, משפיעים על הילדים – הדור השני שלומד מציטוטי הפאשקווילים וכן מאזלת ידי העירי המול הבריונות החרדית.
עם ישראל על כל גווניו חייב ללמוד להסתדר עם אלו שאינם מסכימים איתו. אסור לתת יד לסחיטת עיר קטנה בכוח של פוליטיקה של הפחדה "בשם התורה". הממשלה צריכה להקים ועדה כנגד ספרות שנאה – כל אמצעי התקשורת השונות שמפיצות שקרים ופרסומות שטנה – גם כנגד החרדים וגם העיתונות הסגורה שלהם שמפיה דברי שקר ושנאה כנגד שאר העם. גם הרבנים החרדיים שאינם בבית שמש, וגם אלו שאינם בישראל בכלל, חייבים לדבר כנגד העסקנות הפוליטית של השתלטות על ערים ומשאבים. הגיע הזמן לחוקים ברורים שימנעו את האפשרות של הרס המדינה על ידי דרג פוליטי שהוא בעצם דיקטטורה – החרדים הפכו לתלותיים כלכלית בעסקונה שלהם, שיודעת להילחם על כל מבנה ציבור או מגרש ועל תמיכה במוסדות שלה. השינוי שיוציא מידיהם את השליטה הזאת יתחיל בחקיקה של אחוז המימון בבתי ספר שאינם ממלכתיים – כל אלו שיש להם אפשרות לקבל או לדחות תלמידים, גם של המעיין וגם של החינוך העצמאי. חקיקה שתגביל מבני ציבור גם לשימוש של מוסדות ממלכתיים בלבד, ויאפשר למוסדות פרטיים לרכוש מבנים ושטחים, כל עוד הם אינם מוכנים לשרת את כלל הציבור. את ההנחות האוטומטיות לאנשים בגלל השתייכותם המגזרית חייבים לאסור, ולהפסיק לעודד בעקיפין במתבטלים.
על המנהיגים לחפש כל דרך להוציא את העסקנות מהפוליטיקה. אסור שתהיה מפלגה שיודעת שיש לה קולות מובטחים בגלל תלות כלכלית. חייבים ליצרו מצב שראש עיר חייב להיות אדם מקצועי לא פחות מעובד עירייה, בעל ניסיון והשכלה ניהולי, שייבחר לא בגלל שהוא יסחוט כל טיפת דם של משלמי-המיסים לטובת ציבור שלו, אל בגלל שהוא יטיב עם כל התושבים, מכל הרקעים.
העתיד של בית שמש ישפיע על העתיד של עם ישראל. אם תהליכי הפיתוח של העיר ישנו כיוון אחרי הבחירות הקרובות כך שמייסדי וותיקי העיר יוכלו לראות נכדים ונינים בעיר, יהודים בכל הארץ ובכל העולם יראו שאפשר לחיות ביחד, שגם במצב של 45% חרדים בעיר, מדינה, ובצבא שלנו, תשכון שלום ואחווה. אך כל זה תלוי גם בראש העיר הנכנס וגם בצעדים של חברי הכנסת ומנהיגים מחוץ לעיר. כי התמיכה שלהם תעצב גם את עתיד העיר בית שמש וגם את המשך הדרך של עם ישראל.
חנה רוזנפלדר היא רעיה ואמא, מורה מתקנת, מנהלת טיפול לילדי חינוך מיוחד ופעילה חברתית.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו