אלי גוטמן והטעויות

1בהמשך כמעט ישיר למוקדמות המונדיאל, אלי גוטמן פתח אתמול את הקמפיין השני שלו כמאמן הנבחרת ברגל שמאל. כל כך הרבה ליקויים היו בנבחרת שלו בהפסד לסלובקיה, שאני במקומו לא הייתי ישן טוב בלילה. אמנם היה לו רק אימון אחד עם השחקנים לפני המשחק, אבל זה לא משנה כשאתה טועה גם בבחירת השחקנים וגם בהעמדתם על המגרש.

קודם כל, אני מציע לאלי גוטמן באופן חברי להפסיק לזמן שחקנים שמשחקים 7 דקות בארבעה חודשים. גם אם הם משחקים בליגות אירופיות. השחקנים בסגל חייבים להיות אלו שנמצאים בכושר הכי טוב בזמן הנתון. על סמך מה בדיוק מוזמנים כל המסופסלים מאירופה. גוטמן צריך לתת את המפתחות לאלו שמשחקים ומצטיינים בארץ, להאמין בהם ולבנות בעזרתם נבחרת אמיתית.

נקודת האור היחידה כמעט היתה מאור בוזגלו, שחקן הליגה הכי טוב בימים אלו, שחייב להיות בהרכב. גם אבי ריקן, שמצטיין בציריך שבשווייץ, היה צריך לקבל יותר קרדיט. אבל הכי נורא זה טל בן חיים, שהזימון הזה פשוט עשה לו עוול. לא ברור לי איך שחקן שנתן כל כך הרבה לנבחרת הופך לסותם חורים, ואז פתאום מהשחקן ה־25 בסגל הוא הופך לקפטן ושחקן הרכב. זה פשוט לא רציני.

2בסך הכל התוצאה אתמול היא סוג של נס. שיחקנו מול נבחרת בדרג שלנו, ואילולי הקורה וההצלה של רמי גרשון מהקו, זה היה עלול להיגמר בתבוסה קשה. כל מי שחשב שנעלה מהדרג השלישי כדאי שיתפכח. ביכולת הזו אפילו המקום הרביעי בבית לא מובטח לנו. למה שראינו אתמול קשה לי לקרוא נבחרת. הכל היה מקרי, פעולות אישיות. אין חיבור. לא ראו את ההשפעה של גוטמן.

מעבר לבחירת השחקנים גם במערך ובשיטה גוטמן שגה. למשל עדן בן בסט. אתה לוקח את חלוץ הרחבה הכי טוב שלך ושם אותו על קו שמאל. למה להרחיק אותו מהשער ולשים אותו לא בעמדה הטבעית שלו? לגוטמן היתה הזדמנות מצוינת אתמול לשחק 4-4-2 עם שני חלוצים (בן בסט ועומר דמארי), כשבכנפיים ליאור רפאלוב וערן זהבי, אבל הוא לא הציב אותם נכון. התוצאה: כמעט ולא איימנו על השער של הסלובקים.

אבל הלוואי שהבעיה היתה רק במשחק ההתקפה, כי אתמול כל המערכים לא תיפקדו. לא ראינו שוער, ההגנה היתה חלשה וגם הקשר. שם בלט לרעה שוב ביברס נאתכו, שממשיך לקבל קרדיט בלתי מוגבל למרות שלא נתן משחק אחד טוב ב־30 הופעות במדים הלאומיים. בכלל, לא ראיתי את ישראל כל כך חלשה כבר הרבה שנים.

ומה אתם חושבים? טקבקו לנו!