קרש ההצלה של לפיד ודרעי

הפגנת החרדים הרשימה בכמות המשתתפים בה. בימים של אדישות חברתית מרנין לראות אנשים ונשים יוצאים לרחובה של עיר בשם אמונתם. עם זאת, ברור לכל כי ההפגנה היתה בעיקר קרש הצלה לשני פוליטיקאים שמעמדם הציבורי במדינת ישראל הולך ומידרדר: שר האוצר יאיר לפיד, שנבחר על ידי הציבור החילוני שחיפש עתיד; ואריה דרעי, ההבטחה הגדולה של ש"ס בבחירות האחרונות, הבטחה שהכזיבה ולא הצליחה לספק את סחורת המנדטים המיוחלת. שניהם היו זקוקים להפגנה כאוויר לנשימה.

יאיר לפיד השתמש במפגינים הרבים כדי לטעון שהחרדים חוששים מהגיוס הרובץ לפתחם. הישג שאיש מלבדו, לכאורה, לא הצליח להגיע אליו לאורך כל שנות קיום המדינה. אריה דרעי ניסה להוכיח באמצעות ההפגנה שהוא מצליח להוציא לרחובות מאות אלפים במפגן עוצמה חרדי, כאילו רק הוא יכול ללכד את כל פלגי הציבור החרדי ולהעמידם בחזית אחת.

זהות האינטרסים בין לפיד ודרעי חזרה לימים שבהם טומי לפיד עשה הון פוליטי מביטויים ארסיים כלפי החרדים ותנועת ש"ס אספה מנדטים מהאיבה שניחתה עליה בכלי התקשורת. התרגיל המשולב עבד עבורם נהדר, עד שהציבור הבין את משחק התפקידים התיאטרלי וייסר בקלפי את שתי המפלגות. על כך נאמר יפה כוחו של הבן מכוחו של האב.

ההפגנה היא הוכחה מובהקת לתהליך ההתקרבות של הציבור החרדי לערכיה הדמוקרטיים של מדינת ישראל. הציבור החרדי למד להעריך את עוצמתה ויתרונותיה של הדמוקרטיה הישראלית, שאם לא כן, לא היו עוזבים את ספסלי הישיבות והסמינרים לשעות ארוכות של ביטול תורה.

היה מרגש מאוד לראות כמות כה גדולה של חרדים לומדי תורה. מעולם בהיסטוריה היהודית לא היה מספר כה גדול של ישיבות קטנות וגבוהות. בחסות המדינה עולם התורה משגשג להפליא. יש לצפות מהציבור החרדי למידה של הכרת הטוב.

כל בר דעת במדינת ישראל מבין ויודע כי מי שרוצה ללמוד תורה באמת, לא יתגייס לצבא ושום סנקציה כלכלית ופלילית לא תעזור. גם הטענה הרוממה בדבר יציאתם של חרדים לעבודה היא משימה לאומית קשה בימים של צמצומים ודרישה למיומנות מקצועית. עם זאת, חובה להמשיך להידבר על מנת לשרת את הרצון של הציבור החילוני לראות שותפות של החרדים בחיי המדינה והגנתה ורצון החרדים לשפר את תנאי החיים שלהם.

ומה אתם חושבים? טקבקו לנו!