הפועל לא אמרה את המילה האחרונה
מכבי חיפה והפועל ת"א הגיעו למשחק במטרה - להיצמד לק"ש שנמצאת במקום השלישי.
זה מה שנותר העונה לשתי הקבוצות המאכזבות ביותר בליגה.
עד לשער הראשון ראינו את הירוקים ביכולת חלשה מאוד.
הירוקים התקשו לפתח את המשחק והתבססו על כדורים ארוכים, שהסתיימו בדרך כלל ברגליים אדומות.
מקור הנחיתות בדקות הללו היה במרכז המגרש. קטן ובוקולי, שמשחקים על אדים, התקשו לארגן את המשחק. לצידם ראיוס שוב ביכולת חלשה, עם פעולות איטיות ומסורבלות. הוא גם הצליח להרגיז את חבריו במשחקו אנוכי; יותר פרגון מצידו - והתוצאה היתה יכולה להיות גבוהה יותר.
השער הראשון היה בניגוד גמור למהלך המשחק, ובהתקפה ראשונה של הירוקים במשחק עזרא הכין מצב נהדר לפרישקין, שסיים כמו שצריך.
נקודת האור בחיפה היתה ההגנה. קינן ופלאח עשו עבודה טובה מול דמארי, שהיה פחות חד מהרגיל. נקודת המפתח במשחק היתה בעמדות המגינים, וההצטרפות של משומר וטוואטחה להתקפה היתה משמעותית.
בצד האדום, רן בן שמעון עדיין מחפש פתרון לעמדת המגינים. הוא בוודאי לא היה מרוצה מהיכולת של צ'קול והרוש, וגם איליץ הוא לא הפתרון למרכז ההגנה של הפועל.
האדומים שלטו במשחק. הם היו מאורגנים יותר והניעו בצורה טובה את הכדור, אבל שוב קיבלנו הוכחה שזה לא תמיד מתבטא בתוצאה.
לאחר השער השני בן שמעון הגיב בשלושה חילופים מהירים וטובים. אף אחד מהם לא היה החלוץ החדש אורלנדיץ, מה שמעורר תהיות לגבי יכולתו.
טועמה נכנס במקום זגורי החלש ועשה פעולות טובות, כולל בישול נהדר לסשה, שהסתיים בשער מצמק, והפועל חזרה למשחק.
התקווה המחודשת של האדומים נגוזה עם העבירה הטיפשית של דגני. חוסר אחריות של הבלם החזיר לצד הירוק את האוויר שהלך ואזל. גם בנחיתות מספרית הפועל היתה שווה שער. בחיפה ביזבזו ברשלנות התקפות שהיו חייבות להסתיים בשער.
הניצחון של חיפה יוקרתי ונותן לה יתרון במאבק על המקום השלישי, אבל הפועל עדיין לא אמרה את המילה האחרונה.
