סוזה שוב רצה להיות הכוכב
1. מכבי פתחה בצורה מבוקרת, שיחקה בצורה איטית עם הגנה נסוגה מה שהקל מאוד על השוויצרים בחלק הראשון של המשחק. עם רוח גבית של קהל גדול וההצלחות בליגה ציפיתי לראות את מכבי הרבה יותר מאיימת ומסוכנת, אבל הצהובים כלל לא הטרידו את ההגנה של באזל.
אפשר להניח שמוראט יאקין הופתע לראות את מכבי עולה למשחק בצורה כל כך פאסיבית. הצהובים איפשרו לאורחים להניע את הכדור בחלק האחורי בלי שום לחץ, וקצב המשחק האיטי התאים לתוכניות של באזל. לא ברור מה סוזה רצה להשיג עם תוכנית המשחק שלו.
כהרגלו, המאמן שוב ערך שינויים בהרכב, במערך ובהצבה של השחקנים. הבמה בסופו של דבר היא של השחקנים.
עם שלל חידושים והמצאות, סוזה מחפש בכוח להיות הכוכב הראשי בהצגה. בליגה הישראלית חוות הניסויים הזו מצליחה, אבל מול יריבות יותר טובות זה כבר קשה. הוצאתו מההרכב של פריצה הייתה תמוהה מאוד. לא מובן איך במשחק כזה סוזה השאיר בחוץ את החלוץ המוביל שלו.
עד כניסתו של פריצה מכבי תקפה עם שחקן וחצי. דור מיכה ועומרי בן הרוש לא מתאימים כשחקני קו במערך של שלושה בלמים. מיותר לקחת שחקן מוכשר כמו מיכה, שיכול ליצור דברים נהדרים בהתקפה, ולהציב אותו בעמדה כזו. ואילו עיקר התרומה של בן הרוש היא בעבודת ההגנה ולא בההתקפה?
עם כניסתו של החלוץ השבדי חל שינוי במשחק. ראינו הרבה יותר נוכחות צהובה באזורים המסוכנים, והשוויצרים החלו להילחץ. אבל מול היעדר היומרות של האורחים סוזה היה חייב להמשיך ללחוץ ולחזק את ההתקפה. חבל ששחקן כמו טל בן חיים, שנמצא בכושר טוב, לא קיבל הזדמנות. כנראה שסוזה פשוט חשש לעשות את זה. במקום זה ראינו חילוף סתמי של אייבנדר תמורת אלברמן. מה היתה המטרה?
הפעולות הטובות של מכבי החלו ברגליים של ברק יצחקי שבמהלכים אישיים הצליח להביך מספר פעמים את ההגנה של האורחים, אבל זה לא היה מספיק כדי לכבוש.
2. השוויצרים לא הרשימו, אבל עשו את שלהם במשחק החוץ. ההרכב המשני שלהם לימד אותנו מה סדר העדיפויות באירופה.
אם עבור מכבי צמד המשחקים האלה הם גולת הכותרת של העונה, הרי שעבור באזל המשחק בסוף השבוע עם גראסהופרס הרבה יותר חשוב וזה בא לידי ביטוי כאשר שחקנים מובילים כמו פריי,דיאז ושטוקר הושארו על הספסל.
בסיכומו של דבר, יחסי הכוחות בין קבוצות מאוד שקולים והכל פתוח בגומלין, אם כי סביר שנראה את באזל עולה למשחק הביתי בגישה אחרת מזו שראינו מהצהובים אמש.
חושבים אחרת? טקבקו!
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנושלמה שרף
מגדולי מאמני הכדורגל בישראל. שיחק בצעירותו בהפועל כפ"ס, אבל התפרסם בעיקר בזכות הישגיו על הקווים. הוביל את מכבי חיפה לאליפות ראשונה בהיסטוריה (בסך הכול שלוש אליפויות), אימן את נבחרת ישראל במשך שמונה שנים, באחת התקופות המרגשות שלה ומשמש כבר 20 שנה כפרשן כדורגל, כולל בתוכנית "יציע העיתונות" בערוץ הספורט. שרף מחזיק גם בתואר המנהל המקצועי של בית"ר נס טוברוק, שידוע בזכות טיפוח כישרונות צעירים.
