"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

אכן, בחירה קשה

,עודכן

קשה למצוא עם שאינו מתייג את עצמו כנבחר וכנעלה על עמים אחרים. תושבי סין העתיקה, ממלכה קטנה בהרבה מזו של היום, כינו את ארצם "מלכות המרכז". אותנו, היהודים, מלווה מושג הבחירה מתחילת דרכנו כעם. בספר "שמות" מבטיח אלוהים "ואתם תהיו לי ממלכת כהנים וגוי קדוש".

ספרו של ד"ר אבי בקר אינו דן בשאלת הבחירה מהפן הדתי. הוא מנסה להוכיח כי אלמנט הבחירה מבדיל את שנאת ישראל מכל שאר הסכסוכים הרגילים בין מדינות ופרטים. "אין הסבר משכנע יותר לשנאת ישראל לדורותיה", כותב בקר, "מאשר היריבות הבלתי פוסקת על כתר בחירתו של האל".

קשה להתעלם מהאלמנט הכלכלי והכוחני, המניע מדינאים ואנשי שררה לדורותיהם. לטעמי, נראה שבקר מפריז בחשיבות הדת ככוח המניע תהליכים היסטוריים. הצלבנים יצאו למסע כיבוש הארץ הקדושה לא רק בגלל קריאת האפיפיור, אלא גם בגלל הצפת אירופה באצילים חסרי קרקע.

חוק אירופי עתיק קבע שהבן הבכור הוא היורש הבלעדי של אדמות המשפחה. האחים הצעירים נשארו עם תואר אצולה, אך בלי קרקע שבאותה תקופה היתה מקור הפרנסה היחיד. פרננדו ואיזבלה מלכי ספרד גירשו את היהודים גם בגלל תאוות בצע, ולא רק בגלל ההסתה האנטישמית של האינקוויזיטור הגדול, טורקמדה. בקר צפה השגות אלו, וזו תשובתו: "אפילו בעידן הפוסט־מודרני מתרוצצות אמונות שאינן עומדות במבחן ההוכחה המדעית".

הסופר פותח ברבי עקיבא שפירש את שיר השירים כאלגוריה על ברית זוגית בין האל ועמו, ומשם עובר לרבי יהודה הלוי, הציוני הדתי הראשון, שבספרו "הכוזרי" טען לעליונות, כמעט גנטית, של העם היהודי. "ומי שמצטרף אלינו מבין האומות יקבל מן הטובה שלנו... אך לא ישתווה עמנו... בשל היותנו הסגולה מבני האדם".

פרויד סבר שהאנטישמיות נובעת מהתת־מודע הקולקטיבי, שבו נצברו שנאה וקנאה - תגובה על העליונות הרוחנית שהפגינו היהודים. ואמר בן־גוריון: "אנו המעט מכל העמים, ולכן עלינו להיות עם סגולה. רק איכותנו המעולה קיימה אותנו". הנבחרים הקפואים (THE FROZEN CHOSEN), הקהילה היהודית באנקורג' שבאלסקה, מכנה את עצמה "הנצרות", ולפי משנתו של אב הכנסייה אוגוסטינוס, אימצה את עקרון החילופים. היהודים כשלו, איכזבו את האל, והנוצרים תפסו את מקומם כעם הנבחר.

גישת החילופים, אף שאינה מוגדרת כעיקרון תיאולוגי רשמי, ניצבת במרכז האמונה הנוצרית. ב־1965 ריכך הוותיקן את עמדתו בהצהרת "נוסטרה אטאטה" ("בדור שלנו"), המבטלת את אשמת היהודים ברצח ישו. בקר קובע בספרו כי למרבה הצער, תפיסה זו טרם חילחלה בין השורות.

זהו חיבור מאיר עיניים ומעמיק. הוא מדגים כיצד הלכי מחשבה קדומים, שמקורם בתת המודע הקולקטיבי, השפיעו ומשפיעים על היחסים שלכאורה אמורים להיות רציונליים, בין בני אדם ובין עמים.

מיהו העם הנבחר / ד"ר אבי בקר

ידיעות ספרים, 511 עמ'

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

מערכת היום

מערכת "היום“ מפיקה ומעדכנת תכנים חדשותיים, מבזקים ופרשנויות לאורך כל שעות היממה. התוכן נערך בקפדנות, נבדק עובדתית ומוגש לציבור מתוך האמונה שהקוראים ראויים לעיתונות טובה יותר - אמינה, אובייקטיבית ועניינית.

כדאילהכיר