"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

קבוצות הווטסאפ: סודיות מדומה

,עודכן

בקיבוץ יגור רק רצו לעשות מסיבה. אלא שהודעה בקבוצת הווטסאפ הפנימית של המארגנים, אשר דיברה על סלקציה, ולפיה "אבוטבולים, חודדות ושאר בני דודים יישארו בחוץ", דלפה ויצרה רעידת אדמה. אחת הטענות שהועלו נגד ההדלפה היתה שמדובר בהודעה אשר הועברה בתוך קבוצה אינטימית, במסגרת אופנת קבוצות הווטסאפ הפורחת, כזו שאופייה מחיל עליה חובת סודיות בין החברים, בלי שהדבר הוסכם ביניהם במפורש. האומנם?

החקיקה הישראלית מפגרת אחרי הטכנולוגיה. בחינתה של החקיקה הקיימת והחלתה על מצב הדברים שבפנינו מובילות למסקנה שונה מזו שאליה הגיעו חברי הקבוצה ביגור, ולפיה לא חל הסכם סודיות בין חברי קבוצת ווטסאפ או בפורום אחר ברשת, בלי שהדבר הוסכם בבירור, במפורש או במשתמע בין הצדדים. חוק הגנת הפרטיות מאפשר ללכת אפילו צעד אחד רחוק יותר בעניין, בקובעו כי שימוש בתוכן של מכתב, או כתב אחר, שלא נועד לפרסום, הוא מותר אם ניתנה רשות הכותב או הנמען. בווטסאפ מספר הנמענים הוא כמספר חברי הקבוצה, מלבד הכותב. כך החוק מכשיר למעשה את ההעברה של תוכן הודעה שנשלחה בקבוצה סגורה, ואפילו אם זו קבוצה של חברים קרובים.

מצד אחד, אפשר לומר שהחוק הקיים מספק פתרון נכון למצב. אין סיבה שנמען ימצא עצמו מחויב, שלא בהסכמתו, לשמור בסוד כל דבר שקיבל. כך ניכר שסבר גם המחוקק בחקיקתו את החוק ב־1981, אז היתה הכוונה בעיקר למכתבים שנשלחו והתקבלו בדואר. מצד אחר, יהיו שיטענו שמצב הדברים כיום, ברשת הסלולרית או באינטרנט, שונה ומחייב התאמה ופרשנות אחרת של החוק, ולפיה אם נשלחה הודעה לקבוצה סגורה של אנשים ברשת כזו, צריך תוכנה להישאר סודי.

אפשר להתווכח עם אלו הטוענים ששינוי חקיקה הוא הפתרון. כנגד הטענה לחובת סודיות יהיו שיטענו, ובצדק, שמי שחושש כי דבריו יודלפו, לא צריך להעביר אותם בלאו הכי למי שעליו הוא לא סומך. מעבר לכך, אם נמתין למחוקק ייתכן שנאלץ להמתין כמה שנים, או אז ממילא תקפוץ הטכנולוגיה כמה צעדים קדימה. ספק אם זהו הפתרון.

חוק הגנת הפרטיות מספק בידינו כלי נוסף, ולפיו הפרה של חובת סודיות הקשורה לענייניו הפרטיים של אדם, שנקבעה בהסכם מפורש או משתמע, היא הפרה של החוק. ראיה שתוצג בפני בית המשפט, תוך כדי פגיעה כזו, תוכל להיפסל על ידיו. זהו גם הפתרון הנכון. לפני שמשגרים הודעה שלא מעוניינים שתודלף, רצוי לקבל הסכמה של הנמענים לשמור עליה בסוד. יותר מכך, לפני שמקימים קבוצה בווטסאפ, רצוי לבקש מכל החברים בה להתחייב לשמירה על סודיות החומר המופץ בה. כך תושג הגנה, גם בלי התערבות המחוקק.

הכותב עומד בראש משרד עורכי דין המתמחה בתקשורת ובטכנולוגיה

חושבים אחרת? טקבקו!

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר