כולם משתתפים בחגיגת הכלום הגדולה

"מאסטר שף", "רויאל שף", "משחקי השף", נראה כאילו בכל הערוצים המסחריים עלו על תבנית מצליחה והחליטו לשכפל אותה לעשרות שיבוטים מוצלחים שלא נותנים לנו מנוח על המרקע. "דה וויס", "הכוכב הבא", "אקס פקטור" - אף פעם לא מאוחר לדחוס עוד מנת ריאליטי־שירה לווריד, כאילו לא הספיקו לנו עשר שנים של "כוכב נולד". אלא שמשנה לשנה הנוסחה משתכללת והולכת. אם בעבר היה מספיק להתהדר בכישרון שירה או בחוסר כישרון שירה משווע כדי להשתתף בתוכניות מהסוג הזה, הרי היום בלי סיפור חיים קורע לב, מן הסוג שבו המתמודד מספר כיצד איבד את שמיעתו בגיל 5 או גדל בצריף במטולה עם שמונת אחיו הנכים, כישרון השירה, הבישול, הריקוד וכו' פשוט לא יהיה מספיק פוטוגני. המערכת המסחרית המשומנת מגלגלת המון כסף ולא פוסחת על שום סיפור חיים כואב בדרך לשידור החסויות.

גם נבחרת הכוכבים ב"אח הגדול" מידרדרת משנה לשנה. ככל שהדמות קרקסית יותר, כך גדלים סיכוייה לשרוד ולצלוח את אהדת הצופים. אך המבחן האמיתי מגיע מייד עם תום שידור התוכנית. אין צורך בכישרון ממשי, רק בתחזוק פרסונת השקות משומנת להפליא, פלוס סוכן וסטייליסט, והדרך אל תוכנית בוקר מושקעת או אל תוכנית אירוח בערוץ 24 תהיה חלקה מתמיד. אלימות מילולית, גזענות, בגידות על המסך, הכל הולך. אין עוד צורך בסל ערכים מרשים או בכישרון של ממש כדי להיות מושא להערצה. אתה על המסך משמע אתה ראוי. תהיה דרמטי, תצעק חזק, תנטוש חברה, תמצא אהבה, עשה מה שצריך כדי לתרום לרייטינג, והתהילה תהיה לפתחך.

לא אשכח את הלילה שבו אריק איינשטיין נפטר. בעיניים דומעות צפיתי במהדורת החדשות אל תוך הלילה כאשר המגישה העלתה לשידור את ריטה, אחת השופטות ב"כוכב הבא". היא לא עבדה באופן אישי עם איינשטיין, אבל היא כן רוצה לספר על הביצועים שלו שהופיעו בתוכנית ובואו לא נפספס את ההזדמנות להראות כמה קטעים ממנה.

הילדים של היום כבר לא חולמים להיות רופאים, טייסים, אסטרונאוטים או כבאים - רק תנו להם להיות סלבס. בני הנוער יצטטו את פניני החוכמה של משתתפות "היפה והחנון" הרבה לפני שילמדו את הגיגיו של חוזה המדינה או זוכה פרס נובל. 

אותן תוכניות ריאליטי לא מספקות לנו רק בידור או ניתוק מהמציאות, הן גם גורמות לנו להרגיש פחות אומללים. כי אם גמד, דוגמנית וקיבוצניק נכלאים בבית ומצליחים לריב זה עם זה 24 שעות ביממה, 7 ימים בשבוע, אז כנראה החיים שלנו לא כל כך נוראים. שיבכו, שיצעקו, שיתחבקו, את הריגוש היומי נשאב מהעריכה המדויקת של העורכים, ורצוי שתהיה כמה שיותר דרמטית ומציצנית. כל מה שצריך כדי לתת קצת מנוחה למוח ולסיים את היום בחיוך.

ומה אתם חושבים? טקבקו לנו!

 

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו