בבית הלבן מקווים לטוב, בקונגרס - לרע | היום

"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

בבית הלבן מקווים לטוב, בקונגרס - לרע

, עודכן
0

השבוע נכנס לתוקפו יישום הסכם הביניים עם איראן שנחתם בחודש נובמבר בז'נבה. פקחי הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית נחתו אתמול בטהרן כדי לוודא שאיראן הפסיקה להעשיר אורניום לרמה של עד 20 אחוזים, כמתחייב בהסכם.

יש להניח שהאיראנים יעמדו במילה שלהם: מדוע להם להסתבך ולטרפד הסכם טוב כל כך מבחינתם? הם השיגו הסכם שגם מאפשר להם להמשיך במחקר בתחום הגרעין (הסכם הביניים לא אוסר עליהם להמשיך לפתח צנטריפוגות מדור מתקדם); גם לזכות בהקלה קרובה בסנקציות, שתמנע קריסת כלכלת המדינה (דבר שהיה יכול להתסיס את הרחוב ולערער את המשטר); וגם להיות חסינים מכל אופציה צבאית אפשרית, כי לאובאמה בא לדבר. עם איראן...

לפחות 59 סנאטורים בארה"ב, ובהם 16 דמוקרטים, משוכנעים כי ההסכם רק יוביל את איראן להפוך למעצמה גרעינית כפי שהיא מתכננת. הם לא סומכים על הממשל. הם לא מאמינים להסכם הביניים וגם לא להסכם הסופי, שיבוא - אם בכלל - כעבור שישה חודשים.

איראן מן הסתם תמשיך "לשחק על הזמן". יש לה כל הסיבות לכך. ממשל אובאמה, כפי שחשף בספרו שיצא לאור בשבוע שעבר מזכיר ההגנה לשעבר רוברט גייטס, אינו מאמין באופציה צבאית. האיראנים הבינו את זה מזמן. איראן גם יכולה להרשות לעצמה לשחק עם המערב. אם, נניח, הם ישחקו את הנעלבים ויפוצצו את השיחות, הם לא דואגים במיוחד: האמריקנים עוד ישיבו אותם לשולחן המו"מ.

הבעיה הגדולה באיראן, מבחינת האמריקנים היום, היא ששתי האופציות רעות: תקיפה צבאית נגד איראן היא אופציה רעה. מנגד, איראן גרעינית היא אופציה רעה לא פחות. אז מה עושים? חותמים על הסכם ביניים, ומקווים לטוב.

מדיניות החוץ של אובאמה עד עתה במזרח התיכון - במצרים, בסוריה ובלוב - לא תורמת לביטחון העצמי של אותם 59 סנאטורים, המפקפקים במו"מ עם איראן. 59 סנאטורים, שגם מבטאים את דעתם של רבים בישראל ובמדינות המפרץ.

ובינתיים, אם הדברים לא ישתנו - מותר לקוות לטוב (בית לבן) או לצפות לרע (קונגרס).

ומה אתם חושבים? טקבקו לנו

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר