1 אחרי התקלה בק"ש בשבוע שעבר, מכבי ת"א קיבלה הזדמנות טובה לחזור למסלול כשאירחה את אחת מקבוצות החוץ הגרועות בליגה - מ.ס אשדוד.
הקבוצה של ניר קלינגר הוכיחה גם בבלומפילד מדוע היא משיגה כל כך מעט נקודות מחוץ לאשדוד. כמו בהרבה משחקים, אשדוד שוב לא הצליחה להשיג תוצאה שתשקף את מה שהתרחש על הדשא.
האורחים היו מאורגנים, הניעו כדור בצורה טובה ויצרו מספיק מצבים להבקעה, אבל חוסר בגרות ופעולות לא טובות מול השער החזירו אותה הביתה עם מחמאות - בלי נקודות.
אשדוד התאוששה מהר אחרי השער שספגה והיתה עדיפה לאורך כל המחצית הראשונה. מכבי התקשתה לפתח את המשחק ולאיים על השער של מרציאנו. היא השתפרה במחצית השנייה, אבל היתה רחוקה מלהרשים. גם המאמן פאולו סוזה הבין שהקבוצה לא בשיאה, והעדיף להרוג את המשחק כשהכניס למשחק את גל אלברמן על חשבונו של מואנס דבור.
מי שנתן את החותמת הסופית לניצחון היה ערן זהבי, שכבש את השער השני בעזרת נחישות גדולה, והוכיח שוב שהוא יודע להיות במקום הנכון ובזמן הנכון.
2 הבשורה מבחינת הפועל ת"א היא בניצחון השלישי ברציפות. נכון שמדובר רק במכבי פ"ת, הפועל חיפה ורעננה, אבל כמו שהפועל נראתה עד השבועות האחרונים, זה לא מובן מאליו.
בשל זהות היריבות אי אפשר להתלהב מהתוצאות, אבל יש שיפור במשחק, יש יציבות בהרכב, יש שערים ויש הרגשה שבן שמעון מצא קצה חוט לקבוצה שהוא היה רוצה לראות.
אחת הנקודות הבולטות היא הציוות המוצלח של דגני במרכז ההגנה. הוא עושה עבודה טובה לצידו של איליץ', ובכל מקרה עדיף על קולין. גם שמעון הרוש מציג יכולת טובה יותר. המגן השמאלי של הפועל היה חלש מאוד בפתיחת העונה וכבר היה בדרך החוצה. הרוש קיבל הזדמנות מחודשת ולקח אותה בשתי ידיים.
גילי ורמוט שספג הרבה ביקורת ובצדק על חלקו במשחקי הנפל של הפועל, אחראי במידה ניכרת לתקופה הטובה שלה. כשהוא בכושר טוב - קשה לעצור אותו.
לצידו יש לציין את ישראל זגורי, שהפגין יכולת משופרת, ובסארט עבדורחימי שמוסיף הרבה כוח וטכניקה להתקפה האדומה.
מצד שני, השער שהפועל ספגה מוכיח שהיא עדיין לא יכולה להיות שקטה מהיכולת של השוער שלה.
רעננה בדרך האיטית אבל הבטוחה לתחתית. האוויר שהיה לה כתוצאה מהפתיחה המפתיעה הולך ואוזל. מנחם קורצקי יכול לקוות שהשחקנים החדשים ליליו וסבע ייתנו את התרומה המיוחלת, אבל ספק גדול אם שחקן כמו סבע, שכבר שכח איך מריח הדשא, יביא את השינוי.
כשמדברים על חוסר אחריות של שחקנים, מתכוונים בדרך כלל לפעולה של שחקן הגנה, אבל זו הגדרה מתאימה גם לבעיטה הגרועה של אסי בלדוט מהנקודה הלבנה.
זה היה מהלך משנה מומנטום אבל בלדוט לא ניצל את המתנה שרעננה קיבלה מהשופט, שהמציא עבירה של דגאני. הרשלנות שלו קיבלה משנה תוקף כעבור דקה כאשר רעננה ספגה את השער השני. הוא אמנם החזיר בשער בהמשך, אבל זה היה מעט מדי ומאוחר מדי מבחינת רעננה.
ומה אתם חושבים? טקבקו לנו
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
