ב־20 בינואר ייכנס לתוקפו הסכם הביניים בין המעצמות לאיראן. אלמלא היה מדובר באיראן ובפרויקט הגרעין שלה, יכול מאוד להיות שגם אנחנו היינו מצהירים, כמו הנשיא אובאמה, כי הגיע ה"זמן לתת סיכוי לדיפלומטיה".
אובאמה מאמין באיראן. איראן לא מאמינה בארה"ב. וזאת אולי הבעיה הגדולה ביותר בכל ההתנהלות שאנחנו רואים היום בהמשך לחתימת הסכם הביניים, ב־24 בנובמבר בז'נבה, וביישומו היום. איראן מקבלת בעקבות אותו הסכם לא רק הקלה בסנקציות, אלא גם תעודת ביטוח: אובאמה יטיל וטו על סנקציות חדשות, שאותן מריץ בימים אלה הסנאט (כאמצעי הגיוני של לחץ), ואילו תקיפה נגד מתקני הגרעין באיראן אינה מציאותית בזמן שהאופציה הדיפלומטית מונחת על השולחן. ידענו שהאיראנים סוחרים גדולים, אבל לא ידענו עד כמה: מעולם השעיית החומר לא נמכרה במחיר כה גבוה.
יש בוושינגטון הרואים בטהרן הפרגמטית של עידן רוחאני שותף אפשרי. שחקן אזורי בכיר שיכול לסייע לקהילה הבינלאומית להשליט סדר בבלאגן האזורי שנוצר לנו כאן במזרח התיכון החדש. אלא שהאמריקנים אינם מבינים כי איראן היא יריב - לא שותף.
שני מרכיבים חשובים במדיניות החוץ של איראן הם הבטחת המשך משטרו של אסד והשגת יכולת גרעינית צבאית, שני מרכיבים התואמים את השאיפות העולמיות של איראן. עולמיות, לא אזוריות. יש לזכור כי הרפובליקה האיסלאמית לא באה לחולל מהפכה באיראן, אלא בעולם. עם כל הכבוד לרוחאני, זה לא השתנה.
הסכסוך הוא אידיאולוגי
אם נבחן מקרוב, נראה כי אמריקה ולא רק ישראל היא היריב. הסכסוך הוא אידיאולוגי. היה ונשאר. מנהיגה הרוחני של איראן, עלי חמינאי, אמר בסוף חודש נובמבר (אחרי חתימת הסכם הביניים) כי איראן "קוראת תיגר על ההשפעה האזורית של ארה"ב באזור ועמלה על הרחבת השפעתה שלה". ייאמר לזכותו של חמינאי שהוא אומר את מה שהוא חושב. הוא לא לוקח סיכון כי בוושינגטון מסננים את הצהרותיו. למה? שאלה טובה. אפרופו חמינאי, רק לפני שבוע הוא גם חש מספיק בטוח (הסנקציות יוסרו ולא יהיו חדשות) כי "הודענו בעבר שבנוגע לעניינים מסוימים, אם נרגיש שזה מתאים, ננהל מו"מ עם השטן (ארה"ב) כדי להרתיע את הרשעים". נשמע מבטיח...
וושינגטון מאפשרת לאיראן יותר מדי מרחב תמרון. גם בסוגיית הגרעין וגם בסוריה. יש מקום לדאגה, כי בסיפור הזה אין מקום לטעויות.
איראן מיישמת ההסכם עם המערב, אך משמרת את הצנטריפוגות הרבות שייצרה וממשיכה בפיתוח (דבר שלא נאסר בהסכם). הם לא עושים את זה כדי לקבל פרס מקרי (תפוחי אדמה ממדינת איידהו), אלא כדי להשיג פצצה גרעינית. נקודה.
ומה אתם חושבים? טקבקו לנו
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
