המסתננים ואנחנו: תראו מה קורה בעולם

בשבוע הבא ימלאו שנתיים בדיוק להחלטת בית המשפט העליון לאשר את חוק האזרחות והכניסה לישראל. אותו חוק נועד להבטיח את אופייה היהודי והדמוקרטי של מדינת ישראל, והמאבק על חקיקתו ואישורו על ידי בג"ץ היה אירוע נוסף, שבמסגרתו מתמודדת הדמוקרטיה היחידה במזרח התיכון עם אלה הבאים לקעקע את היסודות הבסיסיים שעליהם נוסדה מדינה ליהודים, לאחר אלפי שנות רדיפות.

ההפגנות של עשרות אלפי המסתננים, אשר עברו ממרכז תל אביב אל מול נציגויות זרות בעיר, הן עוד אירוע כזה. אין זה מפתיע שאותם מסתננים מקבלים גיבוי מנציבות האו"ם לפליטים, אשר מותחת ביקורת קשה על ישראל. מוטב יהיה אם נציגים ישראלים יציעו לאותה נציבות לקלוט לתוכה את אותם מסתננים.

דומה כי גם כאן הביקורת על ישראל לוקה בסטנדרט כפול הזועק אל השמיים. השוואה אל מול המתרחש במדינות מערביות אחרות לא מותיר מקום לספק בעניין הזה: בשום מדינה מערבית אחרת לא היתה התארגנות מסתננים בקנה מידה עצום שכזה שהוביל להפגנות שכאלו. זאת, מהסיבה שבעוד במדינות הללו אין יד מכוונת שמנחה אותם כיצד לנהוג, בישראל יש ארגונים שחרתו על דגלם את קעקוע האופי המסורתי של ישראל והם משקיעים מאמץ ניכר גם בכיוון הזה. ראוי לחשוף אותם.

לא קשה לצפות כיצד ינהגו מדינות המערב במקרים מסוג דומה אל מול ארגונים שכאלו. אותן מדינות, אשר מהן מוטחת ביקורת כנגד ישראל, נוקטות יד קשה כנגד מסתננים. היד הזאת כוללת שינויי חקיקה ואף גירוש המסתננים אל מקומות אחרים.

כך למשל, ביולי 2013 הודיע ראש ממשלת אוסטרליה, קווין ראד, שלא יסכים עוד לקלוט מסתננים המגיעים בסירות אל היבשת וכי הם יפונו אל האי השכן פפואה גינאה החדשה. באירופה תמונת הגירוש ברורה הרבה יותר: מאז אמצע שנות האלפיים גורשו מאות אלפי מסתננים והמדיניות הזאת לא נפסקת לרגע. ומה באשר למתרחש בארה"ב? אף שהנשיא ברק אובאמה ביקש להעניק אזרחות ל־11 מיליון מסתננים, מאז בחירתו גירשו רשויות ההגירה האמריקניות מיליון וחצי מהגרים. בישראל המספרים רחוקים מכך שנות אור, אך היא מוצגת באור מרושע. בדיוק כשם שהיא מוצגת באור מרושע בהקשר הפלשתיני אף על פי שהמציאות הפוכה לחלוטין. הקו הוא אותו קו.

זאת ועוד, נציגים של נציבות האו"ם לפליטים ושל ארגונים אחרים, המבקרים את ישראל על מדיניותה באשר למסתננים, אינם יודעים ולא מכירים את הסבל של תושבי דרום תל אביב. הם מעולם לא הביעו התעניינות בכך ולכן הביקורת שלהם פסולה. במקביל, יצטרכו המסתננים להבין שההפגנות והשביתות שהם נוקטים כרגע בגיבוי של ארגונים בינלאומיים, המבקשים להמשיך להשחיר את שמה של ישראל בכל מחיר, יעמדו מול שוקת שבורה. בניגוד לממשלות עבר, שנקטו מדיניות רופסת אל מול האתגר הזה, הקמת הגדר בדרום בעבר והקמת מתקן חולות בהווה יוצרות מדיניות ברורה המעניקה תקווה לאלו הסובלים מהתופעה.

זוהי שעת מבחן למדינת ישראל ולממשלת ישראל, ועבור העתיד שלנו טוב אם לא ניכנע.

ומה אתם חושבים? טקבקו לנו