בנאדו מול סוזה? לא כוחות
המשחק בבלומפילד היה עוד ציון דרך בתהליך החלפת המשמרות בצמרת הכדורגל הישראלי. מכבי ת"א המשייטת לאליפות שנייה ברציפות מול מכבי חיפה המדשדשת, ששוב מסיימת עונה מוקדם מהצפוי ויכולה כבר בחורף לתכנן את העונה הבאה. זה לא חדש, התהליך הזה קורה כבר שלוש שנים ברציפות.
פער הנקודות בין הקבוצות מבהיל, אבל הוא הפער האמיתי ביניהם. הסגל של הצהובים טוב יותר, אבל ההבדל הגדול נמצא על הקווים: בנאדו מול סוזה זה פשוט לא כוחות.
ההברקה עם בנאדו עבדה בעונה שעברה, כשלא היה על מה לשחק. יעקב שחר טעה כשחשב שהצוות המקצועי הזה יכול להתמודד מול המערכת המשומנת של מיטש גולדהאר.
חיפה אמנם הצליחה לא לספוג במחצית הראשונה, אבל כמעט ולא הייתה קיימת בחלק ההתקפי ורק בזכות פעולות אישיות ספורות של חן עזרא הצליחה לאיים על השער.
בחיפה בוודאי יתלו את ההפסד בהרחקה של סארי פאלח, שאמנם היתה מאוד משמעותית אבל גם לפני כן אי אפשר היה לטעות בזהות הקבוצה העדיפה,המאורגנת והמסודרת יותר.
המפנה אכן הגיע עם הפעולה חסרת האחריות של פאלח. חיפה נענשה מיד כתוצאה מנאיביות בלתי נסבלת מבחינתה. למה בנאדו השתהה כל כך בהכנסתו של דקל קינן? עד שהבלם המחליף נכנס, פריצה כבר חגג את שער היתרון. צ'וצ'אליץ' היה חייב לשמור על השבדי ולא לאפשר לו נגיחה כל כך חופשית. משהו רע עובר על צ'וצ'אליץ', שנמצא בכושר לא טוב.
את חוליית ההגנה החלשה של חיפה השלימו אייל משומר (לא הצליח להסתדר עם ברק יצחקי) וטאווטחה שמקבל קרדיט הרבה מעבר ליכולת שלו. הוא שוב היה חלש ולא תרם דבר, לא בהגנה ולא בהתקפה.
בנאדו צריך לשקול לתת הזדמנות לשמואל שיימן - שחקן ממושמע ואחראי ממנו.
מאמן חיפה טעה בצורה קשה אם חשב שמרכז השדה שכולל את ידין, קטן וראיוס יצליח להתמודד מול המסה של הצהובים בקישור. לא היה לחיפאים סיכוי מול השלישייה אלברמן, ראדי ומיטרוביץ', כולל הנוכחות של זהבי.
לסוזה מגיע קרדיט גדול על היכולת של ברק יצחקי. הוא עובד קשה, משקיע ונמצא בכושר פנטסטי. הוא בא על שכרו עם השער המדהים שיתמודד בקלות על תואר שער העונה.
