משמעות הבחירה החופשית
, עודכן
השבת נקרא בבתי הכנסת בפרשת "וארא". הסיפור מתמקד בשבע מתוך עשר המכות שניחתו על ממלכת מצרים בשל סירובו של פרעה, מלך מצרים, לשחרר את עם ישראל מעבדות. אלוקים מחליט להטיל עונשים כבדים על מצרים אחרי כישלון ניסיונות השכנוע וההפצרה של משה ואהרן, ניסיונות שלא רק שלא הועילו אלא גרמו להכבדת ידו של פרעה על בני ישראל ולתסכול עמוק בקרב משה ומנהיגי העם.
השאלה המתבקשת היא מדוע אין האלוקים מוריד מכה אחת כבדה על מצרים שתאלץ את המלך לשחרר את עבדיו? מדוע לא משתכנע המלך המצרי ואינו ממהר לשחרר את נתיניו מייד בתום המכה הראשונה?
המקרא מעניק לכך תשובה מיידית אבל מוזרה משהו: "וַאֲנִי אַקְשֶׁה אֶת לֵב פַּרְעֹה וְהִרְבֵּיתִי אֶת אֹתֹתַי וְאֶת מוֹפְתַי בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם, וְלֹא יִשְׁמַע אֲלֵכֶם פַּרְעֹה". אלוקים שולל מפרעה את בחירתו החופשית ובעצם מאלץ אותו להתנהגות בלתי רצונית. ייתכן כי בנסיבות דומות אדם מן היישוב היה ממהר לשחרר את העם, אבל פרעה מנוע מלעשות כן כיוון שהוא נשלט על ידי כוחות עליונים המונעים ממנו זאת.
הבעיה בתשובה זו של התורה היא בכך שהיא מנוגדת בתכלית לאחד מעקרונות היסוד של החיים היהודיים והוא - האמונה בבחירה החופשית של האדם. רק האמון בכוחו של האדם להבחין בין טוב לרע ולבחור ביניהם הוא המאפשר להעניש על חטא ולהעניק שכר על עשיית טוב. וכך מעיד המקרא בפנינו "ראה נתתי לפניך את החיים ואת המוות את הטוב ואת הרע ובחרת בחיים".
ואם כך הם פני הדברים, כיצד אפשר להבין שנשללת מפרעה הזכות הכי בסיסית של האדם, הלוא היא אפשרות הבחירה? איזה מסר יועבר לנו מכך שאנו רואים אדם הפועל כמכונה מתוכנתת ללא אפשרות לקבל החלטות?
אני מבקש להתבונן דווקא בדבריו של הרמב"ם שהשבוע צוין במקומות רבים בעולם היהודי יום פטירתו. לאחר שהוא מסביר כי לכל אדם יש חופש מוחלט לבחור בין טוב לרע ואין אדם שנולד להיות צדיק או רשע, הוא כותב את המשפט הבא: "פסוקים הרבה יש בתורה ובדברי נביאים שהן נראין כסותרין עיקר זה ונכשלין בהן רוב האדם ויעלה על דעתן שהקדוש ברוך הוא גוזר על האדם לעשות רעה או טובה ושאין לבו של אדם מסור לו להטותו לכל אשר ירצה".
אלוקים אכן מתערב לבני אדם בהחלטותיהם ומקשיח את ליבם וזה מנוגד לעקרון הבחירה. ואז הוא ממשיך ונותן תשובה לשאלה זו. "ואפשר שיחטא אדם חטא גדול או חטאים רבים עד שייתן הדין לפני דיין האמת שיהא הפרעון מזה החוטא על חטאים אלו שעשה ברצונו ומדעתו שמונעין ממנו התשובה ואין מניחין לו רשות לשוב מרשעו כדי שימות ויאבד בחטאו שיעשה... לפיכך כתוב בתורה ואני אחזק את לב פרעה, לפי שחטא מעצמו תחילה והרע לישראל הגרים בארצו שנאמר הבה נתחכמה לו, נתן הדין למנוע התשובה ממנו עד שנפרע ממנו, לפיכך חזק הקדוש ברוך הוא את לבו".
משמעות הדברים בפשטות היא שלפעמים העונש המוטל על האדם החוטא הוא אובדן הבחירה החופשית. אפשר להבין זאת כעונש חיצוני המוטל על ידי האלוקים, אבל אפשר הוא שלעיתים בני אדם מכניסים את עצמם למצבים שמהם קשה מאוד לצאת בשלום, ואז מתרחש מצב של אובדן בחירה.
פרעה החליט להתאכזר אל עם שלם במשך זמן ממושך. זה אך טבעי שיהיה לו מאוד קשה להיגמל מכך גם אם יחפוץ.
פרעה הוא סמל להחלטות שאנו מקבלים, כשאין אנו יודעים מה יהיו השלכותיהן הרות הגורל. רק השבוע הזדעזעה המדינה מהסיפור הקשה של הילדה בת ה־12 שלפי החשד נאנסה על ידי כמה נערים. במקרה זה הפסיקו הילדים הללו להבחין בין טוב לרע, בין אהבה ואינטימיות ליצריות וכוחניות. אנחנו, כחברה, חייבים לעשות הכל כדי ללמד את ילדינו להבחין בין טוב לרע בטרם יוקשה ליבם.
