התודות לפישר | היום

"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

התודות לפישר

, עודכן
0

האיש שהיה ראוי אתמול לתודת האומה על חלקו המכריע בחשיפת עבירותיו של יושב ראש בנק הפועלים לשעבר דני דנקנר הרחיק בינתיים אל מעבר לאוקיינוס ושמע על גזר הדין בניו יורק. לנגיד בנק ישראל בדימוס, פרופ' סטנלי פישר, היה תפקיד נחשוני ומכריע במה שכתב אתמול השופט המחוזי צבי גורפינקל, ששלח את דנקנר לשנת מאסר בפועל ועוד ספיחי ענישה.

פישר מעולם לא ראה עצמו מעורב במאבקים לטוהר המידות ולא רצה להיכלל בהגדרות של "בני אור" ו"בני חושך", אבל בפועל מילא תפקיד גורלי במערכה. הוא חש כי משהו רקוב בממלכת דנמרק של שרי אריסון ויועציה מפני שאיש במשק הישראלי ובפוליטיקה שלו לא האמין במשך שנים כי אפשר להזיז ממקומה את המשפחה הקיסרית על שם דנקנר, את הקו־פרודוקציה של בני הדוד נוחי ודני.

תחילה לא התמצא הנגיד בניווט הנחוץ בשדה המערכה. הוא סבר כי מספיק שירמוז, ויו"ר הבנק הפרטי יתפטר בהודעה חייכנית משותפת של שניהם. חלף זמן יקר עד שמישהו הסביר לו כי אם לא ייטול את היוזמה יסובבו אותו יריביו בכחש.

אילו נכשל פישר מול חזית אחידה של משפחת דנקנר ופרקליטיה ואנשי המשק אשר תמכו בה היה נמצא חיזוק להנחה הפסימית שאיש אינו יכול להם, גם לא נגיד הבנק הלאומי בכבודו ובעצמו. עתה, משדנקנר הודה בעבירות שיוחסו לו והורשע בעיסקת טיעון ואתמול גם נשלח לכלא - נעשה צעד חשוב לחיזוק התודעה כי החוק גובר על הכסף האסור. הלקח הזה חשוב יותר מעצם ענישתו של בן הדוד של בן הדוד, ששניהם שילמו השבוע את מחיר החיים הכלכליים פרוצי הגבולות.

נקבע עוד כלל חשוב. הטייקונים למשפחת דנקנר ורבים מעמיתיהם סברו כי מן הרגע שבו הוענק להם הרישיון להחזיק בבנק אי אפשר עוד לתבוע מהם דו"ח כיצד הוא מתנהל. על זה נאלצו פישר והמפקח על הבנקים שפעל בעצה אחת איתו רוני חזקיהו, לבקש את התערבות בית המשפט העליון. גם זה הוכרע נכון.

דומה כי מן הרגע שבו אילץ את דני דנקנר לפרוש מהבנק וראה את אריסון חוזרת מדו־שיח עם עולמות עליים לקרקע המציאות, ונקבע מעמד הבקרה הנכון של הנגיד והמפקח, איבד פישר משהו מעניינו בסיפור המעשה. הנחישות המנומסת שהביאה אותו לניצחון מובהק של שלטון החוק נותרה על כנה, אבל מה שנגלה לעיניו היה בעיקר עצוב. סביר להניח כי כך חש אתמול בבוקר כשנמסר לו בארה"ב על גזר הדין הכולא את דני דנקנר לשנה.

הוא יכול היה לרשום לעצמו עוד התרשמות חשובה: מאז ועד שמסר את מפתחות בנק ישראל לד"ר קרנית פלוג לא מצא אפילו רמז, שמישהו חזר על מה שנגלה לעיניו עם הרמת המסך של בנק הפועלים מעל לדנקנר.

ומה אתם חושבים? טקבקו לנו

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר