"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

בכל זאת, היה גם נחמד

,עודכן

מספיק לראות את אבא שלי מתמוגג מול הטלוויזיה כדי להרגיש את אווירת החג. כן, חג השלג. הוא מסתכל ומבסוט כאילו מדובר ביום העצמאות וחידון התנ"ך עכשיו נמצא ברגעי השיא שלו. כי למרות התקלות הרבות שעוד ידובר בהן, מותר לדבר גם על הצד היפה של הסערה. את הדיווחים מרחבי הארץ אפשר להשוות לניקוד באירוויזיון: "כמה ירד ברמת הגולן?" זה ה"כמה נתנה לנו דנמרק?" החדש. התמונות בפייסבוק, באינסטגרם ובכלל ברשתות החברתיות, מספרות על אושר. הכל צבוע לבן, תחושה של אירופה באוויר, וכל זה בלי להגיע בכלל לנמל התעופה.

לא היה סיכוי בסוף השבוע להעביר שיחת טלפון בלי להחליף כמה מילים על הקור ועל השלג. שיחות כאלה לא תשמעו בקיץ. כמה חם זה ידוע, את זה יש רוב השנה, בכל שנה. שלג, לעומת זאת, מגיע לעיתים נדירות. השלג כל כך מסעיר אותנו, שבהכנות לקראתו יש את כל המרכיבים של חג מן המניין. קניות של בגדים מיוחדים, מאכלים חמים ושאר הכנות השמורות לאירועים נדירים. תוסיפו לזה שכמעט לא הולכים לבית הספר או לגנים ושהשנה הסערה הגדולה באה ביום שישי, כשכל המשפחה מתכנסת בבית, וקיבלנו פינוק אמיתי.

כאמור, אסור להתעלם מכך שחלק מההתכנסויות היו כפויות, ושחוסר היכולת לצאת מהבית נבע במקרים רבים מתקלות. אבל היו גם רבים אחרים, שממש כמו בכל חג הגיעו אליהם הסבים לספר מעשי גבורה על השלג שהם ראו לפני 50 שנה. הם בחיים לא יסכימו עם אלו שקובעים שהשנה נשברו שיאים. אין סיכוי. הם מוכנים להישבע שבזמנים שלהם השלג היה גבוה יותר ואפילו לבן יותר. עכשיו לך תתווכח עם תמונות שחור־לבן. הסבתות, לעומת זאת, רבות עם האימהות מה מתאים יותר לילדים בקור הזה. מתכונים עוברים בין השכנים, והירקנים עושים קופה חלומית במסגרת הכנות המרקים. לקינוח אנחנו משחקים אותה בריטניה הקטנה ושותים תה.

כיאה לכל חג שמכבד את עצמו, גם לחג השלג יש רבנים משלו, ובמקרה הזה אלו החזאים. אנחנו מקשיבים לכל מילה שהם אומרים. הם יגידו לנו את ההלכות ויקבעו לנו מה ללבוש. יש גם זמני כניסת הסערה בירושלים, בחיפה ובשאר חלקי הארץ. זמני היציאה כבר תלויים לפי איזה חזאי אתם נוהגים. המחמירים, החרדים של חג השלג, קונים תרופות נגד צינון ושפעת מבעוד מועד. בשעות הראשונות של הסערה היה אפשר לראות את החזאים במתח. לאחר היום הראשון היו ישראלים מאוכזבים ששאלו: "מה, זהו? דיברו על משהו הרבה יותר גדול". החזאים חזרו ואמרו שהשיא עדיין לפנינו וליתר ביטחון הכינו את הדרכונים למילוט מהארץ במקרה שטעו. הם הרי הבטיחו ועם ישראל מצפה להצפה. לא פחות. כשהיא הגיעה, אנחת רווחה נשמעה מכיוון התחנה המטאורולוגית בבית דגן. יש סיכוי שהרוחות אפילו התחזקו כתוצאה מכך.

אפילו העובדה שירושלים נותרה נצורה בתאריך סימבולי וכמעט מיסטי - עשרה בטבת - ושהצבא נאלץ לעשות דרכו לשם כמו בשיירות של פעם, לא שינתה לרוב חובבי השלג. בפעם הבאה, יש לקוות, מספר התקלות יפחת.

ומה אתם חושבים? טקבקו לנו!

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר