"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

אל תיתנו לו "להחליט עליכם"

,עודכן

כמה שעות חינוך נצטרך כדי לתקן את נזקי הפרסומת שרצה לאחרונה לחטיף "שוש", עם הילד שמחליט "על עצמו" ואומר בטון תקיף לאמא, "את לא מחליטה עלי"? ומה עם הילדה בפרסומת אחרת של חברת נטוויז'ן, שבה הוריה כביכול לא מתייחסים אליה ועסוקים במחשב או בטאבלט, אך היא שולטת בשקע ועל ידי כך "שולטת בהם"?

הדברים מלמדים על התעצמות של תופעה - פרסומות המביכות הורים, פוגעות בסמכותם או מציגות אותם באור שלילי הפכו לדבר שבשיגרה. יש מי שמקטין את הדברים כי הפרסומות חמודות והילדים מקסימים, אך מניסיוני בשטח, פרסומות כאלו מסבות נזקים חינוכיים גם לילדים וגם להוריהם.

אמנת האו"ם בדבר זכויות הילד מקנה לו זכויות בהתאם לגילו, לבגרותו וליכולותיו, אלא שהכלל הזה כנראה לא מוכר לפרסומאים. נכון שהורים וילדים הם צרכנים שווים, נכון שהחשבת ילדים, עולמם וצורכיהם היא צעד מתקדם וחשוב מאוד, אבל כמעט מיותר לשאול - האם המפרסמים רואים את הילדים ממקום של הבנת הילד, כבודו, יכולותיו, צרכיו והתפתחותו, או ממקום של העלאת רף המכירות? שטראוס הסבירו בתגובה למחאה על הפרסומת: "הביטוי שמוביל את הקמפיין שגור בקרב ילדים ומהווה שלב חשוב בהתפתחותם".

הפסיכולוגית מרגרט מאהלר מדגישה בתהליך שחשפה את הצורך בעיצוב אישיותו של הילד הבריא כאישיות עצמאית ונפרדת. בתהליך זה הוא נפרד מההורים ומייצר אישיות עצמאית מובחנת שצריכה להובילו בחייו הבוגרים. עם זאת, חשוב שהאישיות הצומחת תהיה "טעונה" באנרגיות שיובילו אותה להצלחה ולהשתלבות בחברה ובחיי המשפחה. ילד, שגדל בידיעה שהכל מגיע לו, שמחליט באופן בלעדי ("את לא מחליטה עלי") ושסובל מתת דרישות מצד ההורים, הופך למפונק ולבעל אישיות תלותית ובלתי עצמאית. ראוי שיחסי הורים־ילדים יספקו קונטקסט חברתי, שיאפשר לילדים הזדמנויות לחוות, ללמוד ולהתאמן במיומנויות הכרוכות ביחסים בין־אישיים.

מחקרים מלמדים כי ילדים שגודלו בסגנון הורי סמכותי (דורש וגם מגיב) מגלים יכולות חברתיות טובות והצלחה רבה יותר במדדי הסתגלות שונים מאשר ילדים שגודלו בסגנונות הוריים אחרים (בין השאר, כאלו שבהם לא ההורה "מחליט על" הילד) .

למי מאיתנו לא יצא לראות בסופרמרקט אמא שנכנעת לילד בוכה, שרוצה ממתק ולבסוף מכניס אותו לעגלה בתנועת ניצחון? המשמעויות של הורה ש"לא מחליט" על ילדו הן חריפות לאין ערוך מכפי שחושבים. כמי שעוסקת בהוראת חינוך לגיל הרך, אני מקבלת יותר ויותר פידבקים מגננות וממורות על ילדים שלא מצליחים להסתגל למסגרת, להתמודד עם סמכות ולחיות בחברה נורמטיבית.

ילד ש"מחליט על עצמו" בבית רוצה לעשות זאת גם בגן ובבית הספר, ויש גם בני נוער שלא השתחררו מהתפיסה המעוותת הזאת עד לגיל ההתבגרות ולעיתים גם אחריו. רמת הכישלונות והבורות שאליהם נופלים אותם ילדים גדולה מנשוא. כל בית צריך מבוגר אחראי שמחליט. בתור התחלה, רצוי להשתמש בשלט הרחוק בזמן שמשודרות פרסומות המנסות לעשות הפיכה שלטונית כנגד הסמכות ההורית.

הכותבת מלמדת בחוג לחינוך לגיל הרך במכללה האקדמית לחינוך אפרתה בירושלים

​ומה אתם חושבים? טקבקו לנו!

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

ד"ר יערה שילה

הכותבת היא מומחית לגיל הרך, מכללת אפרתה, מייסדת "חינוך מלידה"

כדאילהכיר