אחד הטיעונים שעולים מהמערכת הבנקאית בכל פעם שמדברים במסדרונות שונים של הרגולציה על הגברת התחרות בענף הבנקים, היא: "מה אתם רוצים? עמלות העו"ש נמוכות. 20 שקלים למשפחה לחודש, לא סיפור כזה גדול".
לציבור ברור שלא על עמלות העו"ש יקום וייפול דבר. יש כמובן את פערי הריביות בין הריבית האפסית במשק, שמובילה לקבלת ריבית אפסית על הפיקדונות בבנקים (היום יש תוכניות שמציעות הצמדה לממד המחירים לצרכן בלי תוספת של ריבית בכלל), לבין הריבית על ההלוואות למשקי הבית, שהיא גבוהה לאין שיעור. ויש גם כמובן את עמלות ניירות הערך, תחום שבו הבנקים נהנים כמו במכרה זהב מפערים בלתי נתפסים בין העלות לבין מה שהם גובים בפועל מהציבור.
התחושה הרווחת בציבור היא שהמערכת הבנקאית בישראל אינה תחרותית בעליל. המשמעות היא שהמערכת מספקת שירות יקר, שעל ידי הגברת התחרות היה אפשר להוזיל אותו לציבור. כפי שנעשתה מהפכה בסלולר, מדוע לא בבנקים - עם התאמות מתחייבות?
בחודשים האחרונים מתארגנת לה יוזמה חדשה - בנק חברתי. זהו בנק שיעבוד כמו קואופרטיב, ושבו הלקוחות יוכלו לקנות מניה בעלות של כמה אלפי שקלים ובתמורה יהפכו לחלק מהבעלים ויקבלו הטבות בריביות ובעמלות. הרעיון עבר כמה משוכות, אבל המשוכה העיקרית שנותרה היא בנק ישראל.
המדיניות שהנהיג בנק ישראל דוגלת ביציבות. המפקח על הבנקים רוצה, מעל הכל, שהבנקים יהיו יציבים ועמידים. יש כמובן היגיון בהנחה הזו: ראינו מה קרה בעולם כאשר מוסדות פיננסיים קורסים, אבל מכאן ועד לתחרות הרופסת בין הבנקים המרחק גדול.
הציבור עדיין לא יכול לעבור בקלות מבנק לבנק. הבנקים הגדולים מציעים שירותי אינטרנט מתקדמים מאוד, אבל אין בנק אינטרנטי אמיתי, דומה למודל שהצליח מאוד בחלק ממדינות אירופה. לכן, מכיוון שבשורות כאלה אינן בנמצא, ולצערנו גם איש אינו מעוניין לקדם את בנק הדואר כחלופה מהותית לבנקים, נותרנו עם הרעיון המסקרן של בנק חברתי.
אם המודל ייושם בצורה נכונה ושקולה, בנק חברתי יוכל להציע לציבור הטבות, תוך כדי שמירה על עלויות תפעול סבירות. אמנם תמיד קיים סיכון שבנק חברתי יישבע אמונים לעקרונות הצדק הסוציאליסטי ויציע לעובדיו תנאי קביעות שהציבור ייאלץ לסבסד מכיסו, אבל אז לכל היותר נקבל ממילא את מה שיש לנו היום וניאלץ לחפש פתרונות חדשניים אחרים.
מה שברור הוא שמכמות מסוימת של בנקים גדולים שיתחרו על ליבנו, תוצת תחרות של ממש; התחרות הזו תייעל את כלל המערכת ותוביל למצב של שירות משופר בעלויות פחותות. וזה הרי הדבר הרצוי ביותר עבור הציבור.
