"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

עוזרים לאולמרט לשדר "עסקים כרגיל"

,עודכן

האם מישהו היה מעלה על הדעת כי אוניברסיטאות כהרווארד וכייל בארה"ב, או אוקספורד וקיימברידג' באנגליה, היו מעמידות את הקתדרה שלהן לרשות מי שנאשם בעבירות חמורות של הצווארון הלבן? אף לא במדינה נאורה אחת. רק בישראל.

שלשום הוזמן אהוד אולמרט למכון למחקרי הביטחון הלאומי, המסונף לאוניברסיטת תל אביב, לשאת נאום חריף בגנות התנהלותו של בנימין נתניהו נגד ברק אובאמה בסוגיית המאבק במיזם הגרעין האיראני. בלי קשר לתוכן ההרצאה התקיפה, מדובר במפגש בלתי לגיטימי, אלא אם גם המכון היוקרתי התייצב במודע או שלא לצד אולמרט, שחייו הציבוריים תלויים לו מנגד.

הסל הפלילי של אולמרט מגוון: הוא הורשע בעבירות כבדות משקל בבית המשפט המחוזי בירושלים, אך זוכה מרוב כתב האישום. פרקליטות המדינה עירערה על כך, והנושא ממתין עתה להכרעת העליון. במקביל, בדיון על פרשת השחיתות הגדולה שידעה ישראל מעודה, הוא נאשם בפני השופט המחוזי דוד רוזן בנטילת שוחד. בנסיבות אלה ראוי היה שיתמקד במאבקיו המשפטיים להוכיח את חפותו ויניח לציבור.

אילו היה מדובר במכון אחד, ניתן היה לעצום עין. מממן אותו מיליונר יהודי־אוסטרלי אוהב ישראל בשם פרנק לאווי, והוא לא רק חבר של אולמרט, אלא מי שראש הממשלה בדימוס רצה כי יזכה במכרז לרכישת בנק לאומי. אך לא זה העניין, שכן גם גופים אחרים ניאותים להציב מיקרופון מול לשונו של הנאשם.

בעיקרו של דבר מתרחש בעניין זה מהלך שלא נודע כמותו בתולדות המדינה. חלקים מהקהילייה האקדמית, ובוודאי העסקית, ובמידה מסוימת אפילו הביטחונית, מאפשרים לאולמרט לאותת בשמם לבית המשפט כי הוא אינו ככל הנאשמים, ש"הוא בסדר", וגם "אחד משלנו". בתת־מודע זה עשוי לסייע לו בבואם לקבוע את פסק דינו, ובמידת הצורך גם את גזר דינו.

לאולמרט יש עניין לבדל עצמו משאר הנאשמים. עוזרים לו להציג את עניינו כשונה מכתבי האישום האחרים שידעה המערכת המשפטית בנושאים של טוהר המידות. העובדה שיש לו תומכים מבין האלופים במילואים, הטייקונים והאקדמאים אשר מוכנים לנהוג למענו בצורה בלתי נורמטיבית, עלולה לסייע לו לצאת מהסבך בקלות יחסית. זו מטרת כל המהלך כאילו "כלום לא קרה" ו"העסקים כרגיל".

רק שמתעוררת תמיהה: אם כן - מה רוצים משלמה לחיאני ומשמעון גפסו החשודים בעבירות הזהות או דומות לאלה של אולמרט? השופטים טרם נכנסו בעניינם בעובי הקורה, וכבר עליהם להתפטר? הם עדיין יותר לגיטימיים ממנו, ומדוע שינטשו את כורסת ראש העירייה?

יותר משהדבר מצביע על אולמרט וגפסו ולחיאני, הוא מדאיג בהקשר לארגונים היזמים המעניקים לנאשמים בפלילים רוח גבית.

מה אתם חושבים? טקבקו לנו!

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר