השיתוק של ועדת חוץ וביטחון | היום

"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

השיתוק של ועדת חוץ וביטחון

, עודכן
0

זה כשלושה שבועות משותקת פעילותה של ועדת החוץ והביטחון של הכנסת. הוועדה החשובה והיוקרתית ביותר, שתפקידה לפקח ולבקר את פעולות מערכת הביטחון, צה"ל, השב"כ והמוסד, אינה מתפקדת בשל מחלוקת בין סיעות הקואליציה בנוגע למי שיעמוד בראשה.

לפני כשלושה שבועות נאלץ ח"כ אביגדור ליברמן לפרוש מתפקידו כיו"ר הוועדה משום ששב לכהן כשר החוץ, אבל פרק זמן זה לא הספיק לראשי סיעות הקואליציה להגיע לתמימות דעים באשר לזהותו של מי שינהיג את הוועדה הזו.

אילו היה מדובר בוועדה זניחה בכנסת שאין חשיבות של ממש לפעילותה, היה אפשר לעבור על כך לסדר היום, אבל כשמדובר בוועדת החוץ והביטחון המצב שונה לחלוטין. צריך להבין שהוועדה הזו, בעיקר בוועדות המשנה שלה, היא הגוף היחיד במדינה שמקיים ביקורת על מערכת הביטחון בזמן אמת. אמנם מבקר המדינה מבצע אף הוא ביקורת על נושאים מסוימים במערכת הביטחון, אבל זו איננה מיידית, אלא מתבצעת באיחור של חודשים ארוכים.

למעשה, בהיעדר יו"ר לוועדה אין אפשרות לכנס את מליאתה (הנפגשת אחת לחודש עם רה"מ, שר הביטחון, שר החוץ, הרמטכ"ל, ראש אמ"ן ופעמיים בשנה עם ראשי השב"כ והמוסד) וכן את ועדת המשנה למודיעין (הוועדה הסודית ביותר שחבריה מפקחים על אמ"ן, השב"כ והמוסד). בנוסף, אי אפשר לדון ולאשר את תקציב הביטחון.

מי שאיננו מעורה בעבודת הכנסת ישאל לתומו: מה הבעיה למנות ממלא מקום עד למינוי הקבוע? הדבר בלתי מעשי משום שהחוק קובע שאם רוצים למנות יו"ר זמני, עליו לשמש בתפקיד לפחות במשך שלושה חודשים (לאור העובדה שהוא חשוף לחומר סודי). בכנסת כבר מדברים על הצורך להכניס שינויי חקיקה כדי לתקן את הלקונה הזו בחוק.

בשבוע שעבר אמר יו"ר הכנסת יולי אדלשטיין כי "זה מצב בלתי נסבל מבחינה פרלמנטרית. אם הדבר לא יבוא על פתרונו בהקדם נמצא דרכים לפעול". גם כמה ח"כים, ובהם יו"ר הכנסת לשעבר ראובן ריבלין ונחמן שי, קראו ליו"ר הכנסת לפעול לאלתר לחידוש דיוני הוועדה. "הכנסת ממונה על פעולות הממשלה, והיא אינה יכולה להפקיר את הזירה הזו לאורך זמן בגלל נושאים פוליטיים", הסביר.

העיכוב בבחירת יו"ר חדש לוועדה נובע מהעובדה שרה"מ רוצה למנות לתפקיד את יו"ר ועדת הכנסת ח"כ צחי הנגבי (הליכוד ביתנו) שכבר כיהן בתפקיד זה בכנסת ה־17, וה־18 אבל יו"ר יש עתיד, שר האוצר יאיר לפיד, מבקש למנות לתפקיד זה את ח"כ עפר שלח, שעומד היום בראש אחת מוועדות המשנה החשובות של ועדת החוץ והביטחון.

על מנת למצוא פתרון למחלוקת חייבים ראשי הקואליציה להתפשר. אחד הרעיונות שהועלו הוא לבצע רוטציה בין שלח לבין הנגבי - מחצית התקופה לכל אחד. זהו רעיון בהחלט חיובי, אבל גם כל רעיון הגיוני אחר יכול לבוא בחשבון ובלבד שימונה לתפקיד החשוב הזה אדם ראוי (שני המועמדים המוזכרים בהחלט ראויים) ובהקדם, כשהדגש הוא על קבלת החלטה מהירה. כל עיכוב גורם לשיבוש משמעותי ביכולת הפיקוח והבקרה של הכנסת על המערכות הרגישות ביותר בחיינו.

ומה אתם חושבים? טקבקו לנו

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר