הגויאבה הירושלמית

אוהד כדורסל שבילה את השנים (או החודשים) האחרונות בחלל החיצון לא היה מבין מה הוא רואה אתמול בהדר יוסף. יותם הלפרין וליאור אליהו לובשים את מדי הפועל ירושלים. חזיון תעתועים של ממש.

האמת שגם אלה שנשארו בכדור הארץ עדיין מתקשים לתפוס את המראה. הלפרין לא שיחק במכבי ת"א בשנים האחרונות וזה עדיין לא נקלט, אז מה אפשר להגיד על אליהו ששיחק אתמול את משחק הבכורה שלו בליגה? היכולת (דאבל דאבל) אותה יכולת (כמעט), הגויאבה אותה גויאבה (לפחות בדקת הסיום). רק הגופייה אחרת.

כבר בשמונה הדקות ביורוקאפ בסופיה ראינו ניצוצות השפעה שלו על המשחק של ירושלים בתחום הזרימה והתחכום. אתמול קיבלנו הוכחה שהמשחק איתו שוטף יותר.

אתמול הוא כבר פתח בחמישייה וכמעט לא ירד מהמגרש (36 דקות). מפתיע שכבר עכשיו, ללא הכנה אמיתית לעונה, הוא מסוגל לשחק כמעט משחק שלם. למרות שתהליך הסרת החלודה ייקח עוד שבועות, כבר היה אפשר לראות משהו ממה שייתן לקבוצה שלו.

מרוב דיבורים על חוזים, מכבי ואמוציות, כמעט שכחנו שכשאליהו מרגיש חיוני הוא מהשחקנים שיש להם זהב בידיים ובשבילם קונים כרטיס. כעת לראות את אליהו האמיתי - על היתרונות הרבים וגם החולשות - כי בניגוד למכבי הוא לא יירד לספסל אחרי הטעות הראשונה.

מהמשחק אתמול אפשר להתרשם שעם אליהו, המשחק של ירושלים פחות תקוע ויש לה סוף סוף עוד אופציה התקפית שמייצרת, מוסרת ופותחת פקקים. עד שיגיע גארד נוסף ויפתח הגנות מבחוץ, אליהו יפתח אותם מבפנים.

אליהו גם מעניק לקבוצה אופציה משופרת של משחק בין גבוהים. ארטיום פרחוסקי וג'וש דאנקן ייהנו מזה. אליהו אמנם לא ריבאונדר מצטיין, אבל הוא טוב בתחום הזה מכל אלה שיש במכבי.

ההופעה אתמול היתה רק ההכנה לדבר האמיתי. בשבוע הבא, אחרי עוד כמה ימים של כניסה לכושר, הוא מארח את מכבי במלחה.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו