גיבורים על חובבנים | היום

"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

גיבורים על חובבנים

, עודכן
0

קצת אחרי שיצאתי מאולפן "יציע העיתונות" לפני כחודש, אי שם כשהמחוג הראה הרבה אחרי חצות, הטלפון החל לרטוט. קצת נאצות, קצת העלבות מתחת לחגורה. בשישי בבוקר הפייסבוק הוצף. אחר כך מישהו שלח לינק על טוקבקים באינטרנט שבהם ביקשו לאשש את מקצועה של אמי. בשבת בערב, אחרי שאיתי שכטר הרשית לא פחות משלוש פעמים כנגד רמה"ש המחרידה, מישהו שלח לי דאחקות אינטרנטיות שעמדתי במרכזן.

הסיבה: הטענה שלי שבן שמעון, ובייחוד איתי שכטר, סיימו להפועל ת"א את העונה כבר בתחילת נובמבר. החבר'ה באולפן, פיני גרשון ובוני גינצבורג, עוד צעקו עלי בפאנל משהו ובמוצ"ש כבר נשאלתי על ידי בעל בלוג אם הקטע שלי ביציע ירד מהאינטרנט לבקשתי. לא פחות.

שלשום, בתום עוד תבוסה מחפירה (גם הפסד 1:0 לבית"ר בטדי זו תבוסה מחפירה), הטלפון שלי עמד בלי נוע. כל החבר'ה הצעירים, שמסבירים שאוהדי הפועל בתקשורת הם גיס חמישי, לא הציקו לי. הוול בפייסבוק היה שומם. אולי באמת צריך להמתין עוד קצת. אולי באמת הדרבי התל־אביבי הוא המשחק שבו בן שמעון יתפוצץ ושכטר יחזור להיות שכטר של עונת הדאבל. ואז הפועל תחזור חזק לקרב על המקום השלישי.

אתמול פגש אותי שכן ואוהד הפועל ותיק למדי. הוא חייך לעברי. "אני זוכר שקיבלנו אבנים ביבנה בלאומית, אני זוכר את התקופה הנוראית של משה סיני ואפילו את שמוליק חנין אני זוכר במעומעם. אבל הפועל של בן שמעון היא הגרועה בדור הנוכחי. היא מזכירה את הפועל של שנות ה־70 השחורות, זו שלא היתה לה שיטה עד שהגיעו מאמנים כמו דוביד שוויצר ושינו אותה".

דוביד שוויצר אין בנמצא, ולצערנו גם לא יופיע בעתיד. מי שחושב שמצבה של הפועל גרוע עתה מפספס את העומד לבוא. כאוהד אתה נאיבי, וכמו כל אדם מאוהב אתה חייב להיות עיוור.

אבל ברגע שפקחת את העיניים, אתה מבין שהפועל במתכונתה הנוכחית היא בזבוז זמן אחד גדול (מי אלה הבגירים והבגירות שמבחירה מתכננים לצאת מהמרכז לק"ש בשבת הקרובה, במחירי הדלק הנוכחיים?).

כשסיימתי את שיעור הפילאטיס קומבו שלי במחצית מול מכבי חיפה, בדקתי באינטרנט וגיליתי שהתוצאה היא 1:1. כשיצאתי מהמקלחת זה כבר עמד על 4:1. המחשבה שכל ימי השבת הקרובים, וכך גם ימי ראשון ושני, הופכים פנויים כבר בנובמבר, מעניקה תחושת חופש ומאפשרת לסיים את הספר המצוין על מאורעות תרפ"ט של הלל כהן.

על מאורעות תשע"ד בהנהגתם של חיים רמון ורן בן שמעון כבר יכתבו החבר'ה הצעירים שעוד מכלים את זמנם ביציעי בלומפילד.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר