המסר של פרידמן: ארה"ב דואגת - לאינטרסים שלה | היום

"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

המסר של פרידמן: ארה"ב דואגת - לאינטרסים שלה

, עודכן
0

"אנחנו, אמריקה, לא עורכי הדין של ישראל ומדינות המפרץ, שמייצגים אותן בדיונים עם איראן על הגרעין. יש לנו האינטרסים שלנו, ובהם האינטרס לא רק לראות את היכולת הגרעינית של איראן מקוצצת, אלא גם לשים סוף למלחמה הקרה בין איראן לארה"ב".

תומס פרידמן, הפובליציסט של ה"ניו יורק טיימס", הצליח, מן הסתם, במאמרו גלוי הלב להביך בכירים ישראלים לשעבר ופרשנים שונים אצלנו, שהסבירו לנו בשנים האחרונות כי סוגיית הגרעין האיראנית היא בעיה אמריקנית. "בואו נשאיר להם את העבודה", הסבירו לנו מביני עניין, "בואו לא נפריע". אלא שהיושרה של פרידמן קצת בעייתית. הוא למעשה מתאר במאמרו כיצד לממשל האמריקני של אובאמה יש אינטרסים, שאינם בהכרח חופפים את האינטרסים הישראליים, וגם את אלה הסעודיים, בסוגיית הגרעין. אמריקה ואיראן רוצות לסגור מהר עיסקה בז'נבה, ובעלי הברית של אמריקה קצת מופתעים.

קחו, לדוגמה, את צרפת. לשר החוץ הצרפתי לורן פביוס לא היתה בעיה בשיחות עם עיתונאים בז'נבה לפני שבוע להסביר כי צרפת לא תקבל הסכם רע שיסכן את ישראל ומדינות המפרץ. בגלל זה גם הצרפתים טירפדו את ההסכם. בינתיים.

הצרפתים לא יכלו לקבל הסכם שבו גם לכור המים הכבדים באראק עדיין יש עתיד, וגם הסכם שבו ימשיכו האיראנים להחזיק באורניום מועשר לרמה של 20 אחוזים. ובכלל, הצרפתים גם לא מבינים, כפי שהודה אתמול השגריר הצרפתי בתל אביב פטריק מזונאב, מדוע האיראנים בכלל צריכים להעשיר אורניום בשטחם. הרי יש מדינות שונות שנהנות מאנרגיה גרעינית גם בלי להעשיר.

מזכיר המדינה ג'ון קרי, במהלך ביקור באבו דאבי השבוע, אמר כי בדיונים בז'נבה עלתה הצעה שעליה הסכימו כל המעצמות, אולם האיראנים לא הצליחו לקבל אותה "ברגע מסוים". קרי אמר כי הצרפתים חתמו עליה וכולם הסכימו והיא היתה הוגנת, אלא שאיראן טירפדה את העניין. אלא שקרי לא אמר לנו הכל. הוא שכח להוסיף כי אמנם אין מחלוקת בין צרפת לארה"ב בנוגע למטרה שאיראן לא תהיה מעצמה צבאית גרעינית, אלא שבמו"מ בז'נבה צרפת רצתה יותר ערבויות. "שר החוץ האמריקני לקח את הנקודות הצרפתיות, והן הפכו לנקודות אמריקניות ולאחר מכן עמדה של שש המעצמות", כפי שסיפר השגריר מזונאב.

ביום ראשון נוחת אצלנו בעיתוי מבריק הנשיא הצרפתי פרנסואה הולנד. על פי מצב העניינים בינתיים בשיחות הגרעין, כמה קל להזדהות עם הנשיא השלישי של ארה"ב תומס ג'פרסון, שהסביר לנו כי "מולדתו של כל אדם היא ארצו, והשנייה היא צרפת".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר