"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

בובות המריונטה של אשכנזי

,עודכן

בועז הרפז זכה השבוע לתואר עד המדינה בפרשת אשכנזי. למה עד מדינה? כי הוא היה שם עמוק עמוק, כי הוא ראה ושמע דברים, כי הוא נענה לחיזורי התקשורת אחריו. כי הוא הצית אש גדולה בראיון עם אילה חסון מהערוץ הראשון.

למה הראיון הזה כל כך חשוב, מעבר לעובדה שמדובר ברעידת אדמה אמיתית? כי הוא הניב תגובות של עיתונאים החוששים לעורם או לעור של חבריהם. כי בחמ"ל של אשכנזי שירתו עיתונאים מנופחים, חשובים בעיני עצמם, שאלה לא היו ימי תפארתם. כי הוא חשף שוב כמה אנשי תקשורת, הנמצאים בתפקידי מפתח בעיתונות ומתאמצים לגמד את הפרשה.

ממה נובע הפחד שלהם? מפגיעה אפשרית בשמם הטוב, אם היה להם כזה. מחקירת משטרה שעלולה להגיע אליהם כעדים אפשריים. מחשיפתם כבובות מריונטה של חבורת גבי אשכנזי. וגם: מהעובדה שהם לא קראו נכון את המפה ולא הבינו שהם משחקים באש. הם לא התרחקו בזמן משדה המוקשים.

מה הנשק הסודי שלהם עכשיו? ניחשתם נכון: התקפה. הכפשת בועז הרפז. הצגתו כנוכל חסר תקנה. הטלת דופי באמינותו.

רוצים לומר: אין למשטרה על מי לסמוך. האיש כבר סתר את עצמו בנושאים מהותיים כמה פעמים. אי אפשר לבנות עליו את התיק.

הם צודקים: אמינות האיש מוטלת בחלקה בספק - חלק מדבריו נכונים, חלק לא. בכל זאת יש לאותם עיתונאים בעיה: פרשת גבי אשכנזי כבר מזמן אינה קמה או נופלת על עדות הרפז. האחרון הוא לא יותר מענף קטן בעץ פשע גדול לכאורה, על פי חשד המשטרה. אינסוף חומרי נפץ אחרים, ובהם אלפי שיחות מוקלטות מצמררות, הפכו לליבה של התיק הזה ובהם מגלים עניין חוקרי יאח"ה.

את החומר הזה, אני מהמר, לא יהיה אפשר למרוח. יותר מדי בעלי תפקידים כבר נחשפו אליו. לכן חברים של היועץ המשפטי לממשלה יהודה וינשטיין בתקשורת, חברים חברים, מתחילים להזיע. לכן הם מודאגים. הם מבינים: אפילו יהודה, יודל'ה כלשונם, יתקשה לעזור להם. אפילו "אהלן יהודה" יתקשה לפתוח מטרייה מעל לראשם.

ומה אתם חושבים? טקבקו לנו!

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר