המסר בסוריה לא הוטמע | היום

"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

המסר בסוריה לא הוטמע

, עודכן
0

שרי הקבינט המדיני־ביטחוני התכנסו שלשום לדיון מכריע בעניין תקציב הביטחון. הכתבים דיווחו על אווירת משבר ועל לחצים כבדים ואיומים המופעלים מצד קציני צה"ל מזהופקידי האוצר מזה. בשעת ערב מאוחרת דווח כי השרים התפזרו, וההכרעה נדחתה ביממה. זמן קצר אחר כך הגיעו הדיווחים הראשונים על תקיפה בסוריה, שיוחסה לישראל.

עוד נחזור לקשר שבין הקבינט על התקציב לתקיפה, שפרטיה החלו אתמול להתבהר. מהפרסומים השונים (הבולט בהם של רשת אל־ערבייה) אפשר ללמוד כי היעדים היו סוללות של טילי SA-8 נגד מטוסים, שיועדו לעבור בקרוב לחיזבאללה. כמו במקרים קודמים, גם הפעם שמרה ישראל על עמימות ונמנעה מלאשר או להכחיש את הדיווחים, אולם רק השבוע הזהיר שר הביטחון יעלון כי ישראל לא תאפשר העברה של נשק מתקדם ללבנון. ייתכן כי דבריו של השר נועדו להרתיע את הגורמים הפעילים בזירה הצפונית מהעברה כזאת, ואם אמנם ישראל היא שתקפה, אפשר להניח שהמסר לא הוטמע בציר סוריה־חיזבאללה.

זאת הפעם החמישית השנה שמיוחסת לישראל תקיפה משמעותית בסוריה. קדמו לה השמדת גדוד של טילי SA-17 נגד מטוסים, של רקטות M-600 לטווחים ארוכים ושל משגרים לטילי חוף־ים מסוג יאחונט. המשותף לכל המקרים הוא כוונה סורית ברורה להעביר אמל"ח "שובר שוויון" לידי חיזבאללה, ועמידה ישראלית ברורה על העיקרון שנשק כזה לא יחצה את הגבול ללבנון. בכל המקרים גם סוריה הבליגה על עלבונה ועל הפגיעה בנכסיה ובריבונותה, ואף על פי שאיימה נמנעה מתגובה. היעדר התייחסות סורית רשמית לתקיפה האחרונה, נכון לאמש, עשוי לבשר שגם האירוע הזה לא יוביל לתגובה שתצית את זירת הצפון.

מהאירוע הזה אפשר ללמוד גם על עומק הקשר שבין סוריה לחיזבאללה, ועל מידת המחויבות של ממשלת אסד לארגון הלבנוני. בלחץ הבינלאומי סונדלה סוריה ביכולתה להשתמש בנשק כימי וההרתעה שלה כלפי המורדים נפגעה, ובשל כך גדלה תלותה הישירה בסיוע הכלכלי שמעניקה לה איראן ובתמיכה הצבאית שמעניק לה חיזבאללה. התמורה הישירה היא בהעברת האמצעים המתקדמים ללבנון: אסד מוכן להסתכן שוב ושוב כדי להיטיב עם מיטיביו, וכדי להבטיח את המשך תמיכתם בו.

על הרקע הזה אפשר להעריך שניסיונות דומים יהיו גם בעתיד. ישראל תידרש - אם נכונה אחריותה לתקיפות - להמשיך להלך בלוליינות כזו שתרתיע, אבל תימנע מהסלמה. המפתח העיקרי לכך נמצא בשילוב שבין מודיעין, חיל אוויר וסייבר - שלושת המרכיבים העיקריים שאמורים להרוויח ממנת החמצן שהתווספה אתמול לתקציב הביטחון, מה שמחזיר אותנו לישיבת הקבינט שלשום. הרבה מילים נשפכו על תנאי שירות ועל משכורות מנופחות, אבל יד הגורל גרמה לקשר שבין הכסף לביטחון נטו להיות ברור ומיידי. אפשר רק להצטער שהלקח הזה לא באמת נלמד.

ומה אתם חושבים? טקבקו לנו!

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר