לא לעבור לסדר היום
ראש עיריית נצרת עילית שמעון גפסו עומד לדין פלילי. הוא נאשם בשחיתות, ובג"ץ הורה לפטרו, אבל יושבת ראש ועדת הפנים של הכנסת מירי רגב מהליכוד אינה עוצרת באדום ונחלצת להגנתו. אותו, דווקא אותו, הזמינה לישיבת הוועדה כדי להתריס נגד שלטון החוק. טרם נראה מופע אימים כזה בכנסת, וכולו רשום על שמה של תא"ל (מיל') רגב.
גפסו נהנה, כמובן, מחזקת החפות. הנושא בכלל אינו הוא. גם לא אולגה גורדין, שחשפה את מעשיו ועתה אין הוא יכול לפטרה משום שהוענקה לה חסינות על ידי מבקר המדינה.
סיפור המעשה הוא רגב, שמרשה לעצמה ומעזה להפוך ישיבה רשמית של ועדה בכנסת לעצרת פריימריז. כיצד הידרדרה לשם? לרגב כבר היו כמה הופעות מביכות. הזכורה מכולן היא נגד סתיו שפיר, אז פעילה חברתית ועתה גם היא ח"כית. אך מראות העבר הם כאין וכאפס לעומת האירוע אתמול.
למעשה, לא מדובר גם ברגב אלא בבכירים ממנה בממשלה ובקואליציה ובסיעתה אשר עוברים על כך לסדר היום. מי מהם שלא מתקומם ואינו מציע בישיבת הסיעה כי רגב תפרוש זמנית מתפקידה עד שתירגע - נושא באחריות־העל למה שנגלה לעיני הציבור.
ברור לגמרי שראשי הממשלה והקואליציה סבורים כי מדובר בסך הכל באירוע חריג והיא "תוציא קיטור" והכל יחזור למקומו בשלום. אך לא היא. לא זה מה שקורה, עבירה (פרלמנטרית) כזאת גוררת עבירה, וח"כים אחרים מחקים אותה, ולכידות השלטון מתפוררת, ואחר כך הח"כים אינם מבינים מדוע אמון הציבור בהם ובמערכת החוק יורד מטה־מטה. המבחן אינו של רגב אלא של הבכירים, שאינם מתגייסים לרסנה.
