הפרשה שנקרא השבת בבתי הכנסת היא פרשת "חיי שרה". למרות ששמה של הפרשה קשור בדמותה של שרה ובחייה, הסיפור המרכזי שבו היא תעסוק נוגע דווקא לדור הבא אחריה - יצחק ורבקה: סיפור ההיכרות והחתונה שלהם. דומה שלאריכות הפירוט ולריבוי התיאורים של סיפור בודד אחד אין כמעט אח ורע במקרא.
לשרשרת האירועים שהובילה לחתונה של יצחק ורבקה, ושכוללת את מסעו הארוך של אליעזר, עבד אברהם, אל מקום מוצאו של אברהם בחרן, מוקדשים עשרות פסוקים. ואם לא די בכך, אזי התורה מאפשרת לאליעזר לחזור על עיקרי האירועים פעם נוספת. אחרי שהוא מגיע לבית הוריה של רבקה, הוא מבקש לשכנעם לאפשר לבתם ללכת איתו אל הארץ הרחוקה, שם נמצא יצחק.
במסגרת זו הוא מתאר את השתלשלות האירועים שליוו אותו בפירוט רב. חכמינו חשו בתופעה הייחודית הזו והחילו עליה את הכלל הבא, "יפה שיחתן של עבדי אבות מתורתן של בנים". בעברית מדוברת הם אומרים לנו כי נוכל ללמוד מהסיפור הארוך והטרחני משהו לכאורה יותר משנוכל ללמוד מתורתם של הבנים, ולכן שם זה כתוב בתמצית ובקיצור וכאן באריכות גדולה.
הקורא אמור להבין מזה כי יש בפרשה יסודות גדולים ללימוד ולהתבוננות. ועל כך יש לתמוה - מה יש בו בסיפור שהופך אותו למכונן כל כך? שהרי אין בו הקרבה יוצאת דופן כמו בסיפור העקידה או אירוע מכונן כמו בברית בין הבתרים או מאורע דרמטי יוצא דופן.
* * *
המקרא אולי מבקש ללמד אותנו דרך הדמויות של יצחק ורבקה על עקרונות ועל קיום המשפחה היהודית. אברהם זקן, עשיר, מפורסם ובעל מעמד מכובד. רעייתו שרה נפטרה מן העולם והוא נותר עם יצחק, שאינו נשוי בשלב זה. סביר להניח שרבים שיחרו לפתחו וחיזרו אחריו שייקח את בתם כאישה ליצחק. הלוא החתן עשיר ומוצלח וממשפחה טובה, ומדוע לא.
ההחלטה הראשונה של אברהם, שעליה מספרת התורה, היא שלא מתחתנים עם בנות הארץ. התורה לא מספרת למה. האם יש כאן עמדה עקרונית נגד בנות כנען בשל מידותיהן הרעות או החלטה הנובעת מהיכרות אישית איתן שבגללה פוסל אותן אברהם? ברור דבר אחד - הן אינן עובדות עבודה זרה יותר מאשר משפחתו של אברהם בחרן, שלשם הוא שולח את אליעזר עבדו.
נקודה שנייה הבולטת בסיפור היא הפסוק "השמר לך פן תשיב את בני שמה". אברהם לא מוכן לשמוע על ירידה מהארץ בשום פנים ואופן, גם לא עם אישה טובה וראויה.
עתידו של העם היהודי הוא בארצו ומי שלא רוצה לגור כאן כנראה גם לא רוצה להיות קשור לחזון של העם היהודי. ומעל שני אלה - המבחן. אליעזר עורך מבחן לרבקה: האישה שתציע מיוזמתה להשקות את הגמלים כאשר אבקש ממנה מים לשתות היא האישה הראויה ליצחק. לא עושים לה מבחני אינטליגנציה או יופי. המבחן המרכזי הוא תכונות האופי ובעיקר זו המבטאת רגישות לחלש, אפילו הוא בעל חיים בלבד.
רק לאחרונה פורסמו נתוני ההתבוללות הגדלים והולכים בארה"ב. גם בארץ קיימת התבוללות אם כי בשיעורים נמוכים בהרבה, וזאת בשל הסיבה הפשוטה שאנחנו חיים יחסית בחברה סגורה. בכלל, קיימת תופעה בקרב צעירים רבים והיא הקושי להחליט על מיסוד קשריהם עם בני הזוג שלהם.
הפרשה מבקשת לשרטט סוג של מפת הדרכה לעולם בכלל ולעם ישראל בפרט. קשר זוגי אינו יכול להיות רק משהו מזדמן הנוצר בשל מגורים סמוכים. יצחק מביא את כלתו ממרחקים כיוון שבנות המקום אינן מתאימות לו. החזון המשותף להיות שייכים לעם ולארץ חייב ללוות את בני הזוג, ולכן לא בא בחשבון להישאר שם בחרן.
הקשר העמוק בין בני זוג נבנה ומתעצם לא מעט כאשר קיימת רגישות אינסופית לפרטים הקטנים והחשובים. רגישות של חסד, אהבה ומסירות אינסופית איש כלפי רעהו.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו