הכוח הנשי בעלייה

בנובמבר 2012, לפני כמעט כשנה, אישרה האקדמיה ללשון העברית את השימוש במונח "ראשת עיר" מכורח העובדה שיותר ויותר נשים החלו להשתלב בתפקידי הנהגה ברשויות המקומיות. לא בכדי מערכת הבחירות לרשויות המקומיות השנה מעוררת עניין רב. אם במערכת הבחירות הקודמת מספר הנשים המכהנות כראשות עירייה עמד על חמש בלבד, מתוך 256 עיריות ומועצות מקומיות (וזאת לאחר פרישתה של יעל גרמן, ראשת עיריית הרצליה לשעבר, כיום שרת הבריאות), ומתוך 3,250 נבחרי ציבור במועצות השונות, פחות מ־400 הן נשים - היום מתמודדות 46 נשים לראשות עירייה או לראשות מועצה מקומית. עלייה מרשימה לכל הדעות. 

עדיין, 46 נשים מתוך 256 עיריות ומועצות מקומיות זה מספר רחוק משיעור הנשים באוכלוסייה, העומד על 51%. אבל תהליכים חברתיים ותפיסתיים טבעם שיתרחשו לאט, בייחוד בייצוג פוליטי ומנהיגותי - תחומים שנתפסים בעיני רבים, כולל נשים, כתחומים גבריים. 

בתקופה האחרונה החלו מנשבות רוחות של שינוי אמיתי, שלפיו יותר ויותר נשים, מוכשרות מאוד מבחינה מקצועית ובכלל, ממונות לתפקידים בכירים ומגבירות את מעורבותן בכלכלה, בפוליטיקה ובשאר תחומים שנחשבו לתחומים גבריים. שש נשים מכהנות כמנכ"ליות במשרדי הממשלה, וכמה משמחת העובדה שבמערכת הכלכלית נמצאו נשים מוכשרות לעמוד בראש מערכות: בראש בנק ישראל תעמוד לראשונה נגידה, ובראש משרד האוצר עומדות מנכ"לית המשרד, החשבת הכלכלית באוצר והממונה על שוק ההון באוצר, ונזכיר את ארבעת הבנקים הגדולים שבראשם עומדות נשים. לא כי הן נשים, אלא בשל העובדה שמדובר בבני אדם, נשים מוכשרות ועם ניסיון רב.

בבחירות שתתקיימנה היום חשוב יותר מתמיד לצאת ולהצביע בראש פתוח ולבחון את האדם שמציע את כישוריו ואת ניסיונו המקצועי ללא קשר למינו. יש לנו עוד עבודה רבה בכל הקשור לייצוג נשי ראוי ושווה בפוליטיקה, בהנהגה ובמינהל ציבורי. "גם מסע של אלף מילין מתחיל בצעד אחד קטן", אמר הפילוסוף הסיני לאו דזה, ובאמת, עשינו כמה צעדים חשובים.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו