הפועל ת"א צריכה לדאוג לא להתפרק

אחרי כל החששות שהשמיעו התקשורת והמשטרה, הר האלימות הוליד עכבר. שמשה אחת מנופצת היתה רגע השיא איתו נאלצו במשטרה להתמודד, כך שאפשר לומר שנביאי הזעם התבדו והערב בטדי עבר בשלום. למרות האזהרות, האוהדים של בית"ר ירושלים ושל הפועל ת"א הגיעו רק למלחמה ספורטיבית, לא יותר מכך, כך שה־30 אלף ביציעים העניקו למשחק תפאורה יוצאת דופן. ברקע של המשחק עמד, איך לא, אלי טביב, שרצה לנצח יותר מכל אחד אחר. הדם הרע מהתקופה הקשה בהפועל עדיין זורם, בטח אל מול הנהלת האדומים.

למרות הניצחון, לבית"ר אין הרבה מה להציע. היא הציגה משחק מוגבל וחסרה שחקנים איכותיים. היא מתקשה להניע כדור או לשלוט בקצב. היא רדפה אחרי הפועל, התבססה על מתפרצות ולבסוף עקצה. במשחק מסודר לא ראינו ממנה דבר. אייס קרים וברק משה לא מספיק טובים לקישור, סינטיהו סולליך מפוזר ואופיר קריאף לא תרם מספיק.

בהתקפה איברהים בנגורה לא נראה שייך, ואלי כהן הגיב היטב במחצית כשהחליפו בבריאן ג'ונס, שאיתו בית"ר השתפרה. אבל הבינגו של מאמן בית"ר היה הכנסתו של דוד רביבו. הקשר שאמרו שנמצא בדרך החוצה, בישל את שער הניצחון לניסו קפילוטו במסירה שמעטים בארץ מסוגלים לתת.

הפועל ת"א היתה אמורה לרדת למחצית ביתרון של שני שערים. היא היתה עדיפים בהרבה, שלטה לחלוטין במרכז המגרש ולחצה את בית"ר לאחור. גילי ורמוט התחיל להזכיר את גילי הישן והטוב, עם תנועה טובה לעומק ופעולות טובות עם הכדור. האדומים התגברו בקלות על ההגנה האיטית של אלי כהן, ואיתי שכטר, חסר החדות, היה חייב לתרגם את ההזדמנויות שהגיע אליהן מול שער.

במחצית השנייה הפועל נחלשה והמשחק התאזן. הקצב ירד, כמו גם כמות המצבים, והנוכחות האדומה ברחבת בית"ר כמעט נעלמה. רן בן שמעון טעה כשוויתר על בריאן גרזצ'יץ' ועל עומר דמארי, וגם שון מלכה היה צריך לבוא על חשבונו של לוקאס סאשה החלש. מעבר לבן שמעון, נראה היה שגם השחקנים משלימים עם התיקו ולבסוף שילמו על הרפיון. כעת הפועל לא יכולה לדבר יותר על מאבק אליפות ומרדף אחרי מכבי ת"א, היא צריכה קודם לדאוג לא להתפרק.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו