מי המציא את החירות? | היום

"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

מי המציא את החירות?

, עודכן

ג'ון מילטון מוכר בעיקר כמשורר אנגלי בן המאה ה־17 ומחבר האפוס "גן העדן האבוד". אולם מילטון היה גם הוגה דעות פוליטי, שכתביו בנושאים ציבוריים תרמו לעיצוב רוח התקופה ולניסוח הרעיונות המרכזיים בה. חיבורו "אריאופגיטיקה" הוא טקסט המסמן, לצד כתביו של ההוגה האנגלי המרכזי הנוסף של אותה תקופה תומס הובס, את ראשית פיתוח מושג החירות המודרני.

הסוגיות העולות מן החיבור, דוגמת חופש הביטוי, המרחב הציבורי והתקשורת, רלוונטיים בימינו לא פחות - גם אם בהקשרים, בכוונות ובמינונים שונים - מכפי שהיו בזמנו. מילטון חיבר את "אריאופגיטיקה" בתשובה לפקודת רישוי שפירסם הפרלמנט האנגלי בשנת 1643, שחייבה כל אדם המעוניין לפרסם את דבריו בדפוס לקבל אישור מ"אגודת מוכרי הספרים" הכפופה לשלטון.

היתה זו תקופה סוערת באנגליה, הנתונה במלחמת אזרחים. טכנולוגיית הדפוס החדשה החלה לתת את אותותיה כשאלפי ספרים, נאומים ומאמרים ראו אור, זכו לתפוצה ולהשפעה ועוררו תסיסה בממלכה, שלבסוף הובילה להדחת המלך צ'רלס הראשון ולהוצאתו להורג. מילטון חיבר את הטקסט כנאום, אולם בחר להדפיסו כמחאה.

חיבורו של מילטון מחולק לחמישה חלקים על פי מסורת הנאום הקלאסי, והוא שוטח את טיעוניו בבהירות ובלי לדלג על נימוסים, חנופה וקריצות לקוראים השונים. הוא נפתח בתיאור היסטוריית הרישוי ש"הטובות והחכמות שבממשלות בכל הדורות ובכל הנסיבות נמנעו מלהשתמש בו, ואילו המדיחים הבוגדניים ביותר, המכבידים עולם על האנושות, היו הראשונים שאימצו אותו".

בהמשך מבכר מילטון את הוויכוח וההתדיינות על פני ההימנעות מחשיפה לדעות מנוגדות. "סלעי מחלוקת בין שכנים", הוא כותב, "הללו, ואפילו הם מרובים, אינם צריכים להפריע לאחדות הרוח שלנו, אם רק נשכיל למצוא את אגודת השלום בינינו". מילטון מהלל את יכולות האמת לצאת לאור, ואף מתאר מודל רב־קולי המזכיר את רעיון הרב־תרבותיות של ימינו. את חיבורו הוא מסכם בפנייה לרשויות "לתקן את המעוות ברצון ובמהירות".

עם זאת, יש הבדל בין מושגי החירות של מילטון ושל ימינו. מילטון היה אדם דתי והבין את החירות לא כאינדיבידואליזם מוחלט, כמקובל לחשוב בדמוקרטיות בנות זמננו, אלא כחלק ממעשה הבריאה שבמסגרתה האדם נוצר בצלמו של האל. החיבור בין תפיסה תיאולוגית לשאיפה לפיתוח ולהפצה של ידע הוא שהוביל את מילטון לכתוב: "ההורג אדם הורג יצור בעל תבונה, צלם אלוהים. אבל המשמיד ספר טוב הורג את התבונה עצמה, הורג את צלם אלוהים, אפשר לומר, בעודו בתוך העין".

חרף הבדלי התקופות, דבריו של מילטון יפים לחברות בנות זמננו. יפה עשה מכון שלם שתירגם את החיבור, ויפה גם המבוא של פרופ' וויליאם קולברנר, הממקם את מילטון בהקשר שבו פעל.

אריאופגיטיקה / ג'ון מילטון

מאנגלית: אביעד שטיר; מרכז שלם, 124 עמ'

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר