מי המציא את החירות?

ג'ון מילטון מוכר בעיקר כמשורר אנגלי בן המאה ה־17 ומחבר האפוס "גן העדן האבוד". אולם מילטון היה גם הוגה דעות פוליטי, שכתביו בנושאים ציבוריים תרמו לעיצוב רוח התקופה ולניסוח הרעיונות המרכזיים בה. חיבורו "אריאופגיטיקה" הוא טקסט המסמן, לצד כתביו של ההוגה האנגלי המרכזי הנוסף של אותה תקופה תומס הובס, את ראשית פיתוח מושג החירות המודרני.

הסוגיות העולות מן החיבור, דוגמת חופש הביטוי, המרחב הציבורי והתקשורת, רלוונטיים בימינו לא פחות - גם אם בהקשרים, בכוונות ובמינונים שונים - מכפי שהיו בזמנו. מילטון חיבר את "אריאופגיטיקה" בתשובה לפקודת רישוי שפירסם הפרלמנט האנגלי בשנת 1643, שחייבה כל אדם המעוניין לפרסם את דבריו בדפוס לקבל אישור מ"אגודת מוכרי הספרים" הכפופה לשלטון.

היתה זו תקופה סוערת באנגליה, הנתונה במלחמת אזרחים. טכנולוגיית הדפוס החדשה החלה לתת את אותותיה כשאלפי ספרים, נאומים ומאמרים ראו אור, זכו לתפוצה ולהשפעה ועוררו תסיסה בממלכה, שלבסוף הובילה להדחת המלך צ'רלס הראשון ולהוצאתו להורג. מילטון חיבר את הטקסט כנאום, אולם בחר להדפיסו כמחאה.

חיבורו של מילטון מחולק לחמישה חלקים על פי מסורת הנאום הקלאסי, והוא שוטח את טיעוניו בבהירות ובלי לדלג על נימוסים, חנופה וקריצות לקוראים השונים. הוא נפתח בתיאור היסטוריית הרישוי ש"הטובות והחכמות שבממשלות בכל הדורות ובכל הנסיבות נמנעו מלהשתמש בו, ואילו המדיחים הבוגדניים ביותר, המכבידים עולם על האנושות, היו הראשונים שאימצו אותו".

בהמשך מבכר מילטון את הוויכוח וההתדיינות על פני ההימנעות מחשיפה לדעות מנוגדות. "סלעי מחלוקת בין שכנים", הוא כותב, "הללו, ואפילו הם מרובים, אינם צריכים להפריע לאחדות הרוח שלנו, אם רק נשכיל למצוא את אגודת השלום בינינו". מילטון מהלל את יכולות האמת לצאת לאור, ואף מתאר מודל רב־קולי המזכיר את רעיון הרב־תרבותיות של ימינו. את חיבורו הוא מסכם בפנייה לרשויות "לתקן את המעוות ברצון ובמהירות".

עם זאת, יש הבדל בין מושגי החירות של מילטון ושל ימינו. מילטון היה אדם דתי והבין את החירות לא כאינדיבידואליזם מוחלט, כמקובל לחשוב בדמוקרטיות בנות זמננו, אלא כחלק ממעשה הבריאה שבמסגרתה האדם נוצר בצלמו של האל. החיבור בין תפיסה תיאולוגית לשאיפה לפיתוח ולהפצה של ידע הוא שהוביל את מילטון לכתוב: "ההורג אדם הורג יצור בעל תבונה, צלם אלוהים. אבל המשמיד ספר טוב הורג את התבונה עצמה, הורג את צלם אלוהים, אפשר לומר, בעודו בתוך העין".

חרף הבדלי התקופות, דבריו של מילטון יפים לחברות בנות זמננו. יפה עשה מכון שלם שתירגם את החיבור, ויפה גם המבוא של פרופ' וויליאם קולברנר, הממקם את מילטון בהקשר שבו פעל.

אריאופגיטיקה / ג'ון מילטון

מאנגלית: אביעד שטיר; מרכז שלם, 124 עמ'

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו