הדבר המלהיב ביותר משיחות הגרעין בז'נבה שהסתיימו אתמול הוא שיש לאיראן ולמעצמות דייט נוסף.
ב־7 וב־8 בנובמבר צפויות לנו עוד שיחות באותו מקום ובאותה שעה. למרות החיוכים, ההתלהבות והשיחות הרציניות והפרטניות - כך לפחות הצהירו כל הצדדים - אף אחד לא מבטיח לנו התקדמות בחודש הבא. אולי בגלל זה ראינו באתרים השונים דיווחים מאופקים. אלא שעל דבר אחד כולם מסכימים: איראן באה לז'נבה עם רצון לבנות אמון. לא רק פצצה.
בתדרוך לעיתונאים מסר דובר הבית הלבן אתמול כי איראן הציעה בז'נבה הצעה חדשה עם פרטים שלא נראו קודם. גם מצד האירופאים נרשמה התלהבות כאשר שרת החוץ, קתרין אשטון, העוסקת כבר שלוש שנים בתיק האיראני, אמרה כי אינה זוכרת בכל השיחות הקודמות הצעה כה מפורטת מצד האיראנים.
גם אם כמעט שום דבר לא יצא מהמפגש בין הצדדים, שלושה דברים ברורים היום פחות או יותר: איראן לא תסכים לוותר על העשרת אורניום, איראן לא תוותר על האתר שלה בפורדו, איראן דורשת הסרת הסנקציות ורק אז היא תשקול אם בכלל ביקורי פתע של הפקחים של סבא"א. שלשום מסרו גורמים איראניים כי איראן לא תהיה מוכנה בשום תנאי לדבר כזה. הזיגזג הזה הוא כל כך אופייני.
על פי המידע שדלף, איראן תהיה מוכנה להעשיר את האורניום לרמה נמוכה בתנאי שהסנקציות יוסרו או לפחות יוסרו חלקית. זאת אומרת שהיום השאלה היא לא אם איראן בכלל יכולה או לא להעשיר, אלא לאיזו דרגה. אם אכן אלה הם פני הדברים, מסתמן לנו הסכם, אם בכלל, בעייתי, שבו האיראנים אמנם יבטיחו לנו כי הם יעשו שימוש בצנטריפוגות לא מתקדמות. אשרי המאמין.
המשלחות שבו אתמול לז'נבה עם אופטימיות זהירה. האופטימיות היא בגלל שכולם מאוד רוצים להצליח, בטח באקלים העולמי הקיים. הזהירות היא כי בכל זאת אנחנו עוסקים באיראנים שהצליחו להתקדם עד עתה בעורמה רבה מאוד בפרויקט הגרעין.
אז כעת נשאלת השאלה מדוע הרצון הכה גדול הזה להצליח. צריך להבין כי היום מה שמטריד את אומות העולם זה יותר אי היציבות ופחות הגרעין האיראני. וכדי להשיג יציבות העולם רוצה לגייס את איראן.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו