הכיסא המתנדנד של לוזון פועל לטובת גוטמן

1 נבחרת ישראל פתחה את הטורניר בצורה רעה עם 1:1 בחוץ מול אזרבייג'ן. אתמול היא סיימה אותו, באותה תוצאה עלובה, בבית מול צפון אירלנד החלשה. שתי תוצאות שמסמלות את הנבחרת הנוכחית - סתמית ומשעממת. העיקר שמדברים על צמצום פערים, כדורגל מודרני ודרך. 

המשחק הזה שיקף קמפיין מדכדך ללא שום בשורה. הנבחרת הגיעה עם רוח גבית אחרי התיקו בפורטוגל וחשבנו שתצליח לספק משחק טוב שיגרום קצת הנאה לצופים. אבל מה שיש לנו היום זה לוביסטים ולא שחקני כדורגל. הם האשמים העיקריים בכך שהנבחרת הפכה ללא רלוונטית.

אלי גוטמן הוא מאמן טוב, אבל אומץ לא לומדים בשום בית ספר והמרכיב הזה היה חסר במיוחד. הפחדנות שלו מנעה כל אפשרות להצלחה. בקמפיין שהסתיים, וגם במשחק הזה שבו ראינו ניהול משחק גרוע וחילופים חסרי טעם והשראה.

2 העניין הציבורי בנבחרת שאף בקמפיין הזה לאפס. אני מסכים שסיימנו במקום הריאלי, אבל זה גם ריאלי לדרוש שהנבחרת תנצח סוף סוף יריבה רצינית.

15 שנה אנחנו מנסים להצליח דרך כדורגל נגטיבי ולא רק שאנחנו לא מגיעים לתוצאה המיוחלת שהיא העפלה לטורניר גדול, אלא שאנחנו גם לא מצליחים להשיג אפילו ניצחון אחד שאפשר לכתוב עליו הביתה.

גוטמן טעה בהתנהלות התקשורתית שלו. ההתבטאויות שלו היו הזויות ומנותקות מהמציאות. השבוע שמעתי אותו מדבר על רונאלדו, שאותו עצרנו עם "דאבל־אפים, טריפל־אפים, הגנה אזורית ומבט בלבן של העיניים". 

במקום להגיד: "היה לנו מזל שכריסיטאנו עשה טובה שהוא משחק". את השיא הוא שבר אתמול: "סיימנו עם שבע נקודות יותר מצפון אירלנד". ואנחנו חשבנו שהיריבה שלנו היא פורטוגל.

3 בעתיד הקרוב הדיון סביב זהות המאמן הבא יתפוס תאוצה. הכיסא המתנדנד של לוזון פועל לטובתו של גוטמן. היו"ר נמצא עכשיו בהישרדות אישית, הוא דומה לתרנגול מרוט נוצות. אין לו מנדט ממשרד הספורט, אין לו גיבוי ציבורי והודות להתבצרות שלו גם אין לו תקציב. 

לכן אין מקום למהפכות וצריך להישאר עם הקיים. בכל מקרה, הוא לא ראוי להיות מי שיכריע בעניין מהותי כמו מאמן נבחרת. אני גם לא רואה מועמד טוב יותר מגוטמן. הוא נכשל בטורניר הזה, אבל אין היום מאמן טוב ממנו. אם המועמד הוא הקוסם הנודד גרנט, הרי גוטמן עדיף עשרות מונים. נבחרת לא יכולה להיות מקלט למאמנים מחוסרי עבודה.

השינויים בבתים המוקדמים לקראת יורו 2016 חייבים לתת דחיפה לנבחרת. כשהמקום השני מעניק כרטיס אוטומטי והשלישי שווה פלייאוף, הסיכויים כמובן גדולים יותר אבל רצוי לצנן את ההתלהבות. כמו שהנבחרת נראית היום, גם את הרף הנמוך שהציב פלאטיני לא נצליח לעבור.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו