חמאס הכין פיגוע ל"יום סגריר"

נתחיל דווקא בשורה התחתונה, כפי שהיא מצטיירת בעזה ובישראל: חמאס כבר הצהיר כי ימשיך לחפור מנהרות כדי לבצע פיגועים (או במילותיו: "כל עוד לא יהיה שקט בעזה, לא יהיה שקט בתל אביב"), ובמערכת הביטחון מבינים כי הדרך היחידה לסכל את האיום היא באמצעות מודיעין מדויק.

עניין המודיעין הוא קריטי גם בפרשת המנהרה הנוכחית, בשלב החשיפה אבל גם בסימני השאלה כשיתנהל (אם יתנהל) תחקיר לאחור. בצה"ל אמרו אמש כי יותר מ־500 טונות של בטון שימשו לדיפון המנהרה, שנחפרה במשך יותר משנה על ידי צוות של יותר מ־100 איש - חופרים מקצועיים, ברזלנים, חשמלאים וטכנאים שונים. כל כך הרבה זמן, כל כך הרבה ידיים, ובישראל לא ידעו כלום? הרי פיגועים מעזה לשטחנו הם בלב הצי"ח (ציון ידיעה חיונית) המודיעיני של שב"כ וצה"ל, וכאן היה מדובר בהכנות לפיגוע שפוטנציאל הנזק שלו קטלני במיוחד. פרויקט כזה לא התנהל כמיזם מקומי פרטי, והוא זכה מן הסתם למימון, לניהול ולהנחיות מדוקדקות ומגבוה. איפה היה המודיעין?

למזלנו, אותרה המנהרה בזמן. אחרת היא היתה עלולה לשמש לפיגוע בטווח הזמן המיידי, או שסביר יותר - להמתין ל"יום סגריר", למבצע נרחב של צה"ל ברצועה, או אז היה אפשר לשגר באמצעותה מחבלים לפיגוע בישראל. די להסתכל על הנתונים כדי להבין את הפוטנציאל: מנהרה רחבה, בגובה של כ־180 ס"מ, כלומר שאדם ממוצע יכול להלך בה בנוחות, עם מסילות לשינוע אמצעי לחימה, מנהרה מוארת ועם פתחי כניסה ויציאה רחבים, פנימה מעומק השטח הפלשתיני והחוצה בגב הכוחות שפועלים לאורך הגדר. בסוג כזה של מנהרה יכולים לעבור עשרות אנשים בפרק זמן קצר, ומשם לפיגועים בלב ישראל או בסמוך לגבול.

התסריט הזה, שנגדע, מטריד מאוד את צה"ל מאז חטיפת גלעד שליט ביוני 2006. הוא יכול להפוך בשניות מאירוע טקטי לבעיה אסטרטגית, שתשאב את צה"ל למבצע נרחב ולא מתוכנן בעזה ותסיט באחת את תשומת הלב הבינלאומית מקהיר ומדמשק לישראל. לכן גם התמקדו אתמול מאמצי ההסברה של ישראל דווקא בתקשורת הערבית, בדגש על זאת הפלשתינית: לא רק בנגב, גם בעזה נהנים כבר 11 חודשים משקט חסר תקדים, מאז הסתיים מבצע עמוד ענן, וגם שם לא ממש מתגעגעים לפצצות של טונה וליעפים של מטוסי קרב באישון ליל. זאת ועוד: עזה מבקשת להשתקם, ונחרדה לגלות שאת הבטון שישראל מתירה להכניס לרצועה (ואסרה מאתמול) ניצל חמאס לא לצורך בנייה אזרחית אלא למטרות טרור.

חמאס מצידו, בניסיון להתגונן, דבק בהתנגדות ובהצהרות לוחמניות, אבל מתחת לפני השטח הוא מצוי במצוקה אסטרטגית, בעיקר על רקע נפילת שלטון האחים המוסלמים במצרים והמצור שמטיל עליו המשטר הצבאי הנוכחי. התנהלותו של חמאס מעידה אמנם כי הוא עדיין מרוסן וחושש מהסלמה, אולם השילוב של בידוד אסטרטגי, מצוקה כלכלית וחוסר תוחלת מדיני־פוליטי, בהיעדר התקדמות בשיחות הפיוס עם פת"ח, עלול להוביל גם אותו למעשי ייאוש ולניסיון לחפור ולהפעיל את המנהרה הבאה.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו